פינת הנוסטלגיה עופר ליעוז-מנדלוביץ'מתרפקים ביחד / תושב הר חלוץ בעל משרד ההפקות "במבי הפקות" המתמחה בהפקות תוכן נוסטלגיות: אירועי "חיים שכאלה", טיולים בעקבות "חיים שכאלה" וסרטי "חיים שכאלה" www.bambi-hafakot.co.il - אתר bambi0505878278@gmail.com - דוא"ל 0505878278 - נייד כבר כמעט עשור שאני נכלל בתוך "משפחת השכול". ובמשפחה, כמו במשפחה, לא באמת בחרתי להיכלל בה ולא בחרתי את בני משפחתי - הם פשוט שם. רבים היו שם לפני, והאחרים הצטרפו אלינו כשכבר נכללתי בתוכה. השנה, בשונה משנים עברו, אני מרגיש שלמעשה כל עם ישראל נכלל איכשהו בתוך "משפחת השכול", כולנו שכולים - איבדנו חברים, בני חברים, שכנים, אנשים שהכרנו קצת פחות, איבדנו את הביטחון, את החירות, רבים מאתנו איבדו את הבית - השכול השנה חלחל עמוק-עמוק לתוך חברתנו. כבכל שנה, מספר שבועות לפני יום הזיכרון, ה"ישראליות" מתחילה לחוש פרפרים בבטן. זה קורה לכולנו, אנחנו "מתוכנתים" עוד משחר נעורינו. עד היום, כשאני כמעט בן שישים, אני חי ונושם את טקסי יום הזיכרון שהתקיימו בבית ספר הריאלי העברי בחיפה, בו למדתי. מידי יום זיכרון, השכם בבוקר, הצטופפנו אלפי התלמידים מכל סניפי בית הספר במגרש הכדורגל של הסניף המרכזי בבית בירם. יישובים היינו על הטריבונות, ממתינים בקוצר רוח לכניסתם של תלמידי הגדנ"ע וחניכי הפנימייה הצבאית אל כר הדשא, כניסת ראווה שלוותה בצעידה מוקפדת ואחידה לצלילי התופים נותני הקצב, עד להתייצבותם של הצועדים בדבוקות מדויקות על כר הדשא, עליו מתקיים המסדר המסורתי של יום הזיכרון כבר עשרות רבות בשנים ובאותה מתכונת. כילד צעיר שניסה להתמודד ולשאת את סיפורי הגבורה והשכול שסופרו לנו מינקותנו, כנראה שמצאתי מפלט מאותם מסדרים במחשבות ובעיסוק בשאלה: כמה משתתפים יתעלפו השנה תוך כדי המסדר? שכן תלמידי החטיבה העליונה המשתתפים במסדר נדרשו לעמוד זמן רב ב"דום" מתוח ומידי פעם לתרגל "עמידת נוח" ושוב ל"דום", משימה ש"הפילה" לא מעט תלמידים. יותר מכל, סקרנה אותנו התכונה שהתרחשה סביב המתעלפים שפונו ע"י צוות אלונקאים, אף הם תלמידים. וכשהגיעה העת להקראת שמות הנופלים, האלפים שהשתתפו בטקס, כך גם אנו הצופים הצעירים, התבקשנו לעמוד ב"דום" כשמנהל בית הספר המיתולוגי, מר יצחק שפירא, קורא את שמות הנופלים על פי סדר האלף בית של שמות משפחתם. ואני, עם ראשי המורכן, מכיר עם השנים את שמותיהם של רבים מהנופלים, הייתי מונה באצבעותיי את מספרם. הייתה מן תחרות בין חברי לכיתה מי ידייק בספירתם של השמות. , ובאותה 'מלחמת יום הכיפורים פרצה כשהייתי בכיתה ג שנה אני זוכר בבירור את העמידה ואת הקראת השמות, שהתמשכה לה באופן מיוחד יחסית לזו של השנה שקדמה לה. ביום הזיכרון הקרוב ייקראו באותו מסדר בשמותיהם של נופלי בית הספר הריאלי, מתוכם תריסר שנוספו 319 לרשימת הגיבורים, תריסר שנפלו במלחמת "חרבות ברזל". אל יום הזיכרון הראשון שלי כ"אב שכול", צעדתי ברגלים כבדות, מעט כושלות ומאד חוששות, מהרהר כיצד אצלח את היום הלאומי הקדוש, ומעתה גם - המאוד אישי שלי. והאמת, יום הזיכרון הראשון הפתיע אותי לטובה. בין נוסטלגיה לזיכרון מסדר יום הזיכרון בבית בירם מסדר יום הזיכרון בבית בירם עוז (עוזי) מנדלוביץ' ז"ל חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2024 במאי 9 22
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=