לשלום ומיד מבררת מה להכניס ל"מנה", שהייתה תמיד הגונה ומלאה בכל טוב. ואני, עם מיצי קיבה מתעוררים ובלוטות הריר, קיוויתי שאוכל אולי לקבל "ביס", שכן כדי לקבל "ביס" מחבר הייתי צריך לגלות מיומנות, רגישות והרבה מחשבה. אם אתה בטעות לוקח ביס גדול מידי, זאת הפעם האחרונה שתקבל. לכן ה"ביס" היה צריך להיות מדוד ומנומס, על מנת לשמור על "יחסים דיפלומטיים" טובים עם החברים גם לעתיד לבוא. וזה לא שילדותי הייתה כל כך עשוקה - מידי פעם הייתה אימי נכנעת לי ונותנת דמי כיס כדי שאקנה "מנה". כל יום הלימודים הייתי שומר את המטבע עמוק בכיס מכנסיי שמא ייפול בהפסקה, במשחק הכדורגל... וכשהסתיים היום, יצאתי עם חבריי, והפעם כמו גדול, גם אני הייתי נעצר אצל "גברת מזרחי" ומזמין מנה. גברת מזרחי גילתה אלי חיבה יתרה, עד היום אינני יודע מדוע. אולי מכיוון שהייתי מנומס ומברך אותה מידי יום ב"בוקר טוב" וב"צהריים טובים", אולי בגלל החיוך שהייתי שולח לעברה בעת שחלפתי ליד חלון הסלון ממנו שיווקה את מרכולתה, אולי כי ראתה שאני מתלווה לחבריי הסועדים ועיניי מייחלות לקבל "ביס" קטן... במה באו לידי ביטוי גילויי החיבה? ובכן, רק ליחידי הסגולה האהובים והמיוחדים של גברת מזרחי, רק להם, הייתה הגברת המבוגרת פותחת את הפיתה, ממלאת אותה בכל טוב, ולסיום הייתה ניגשת אל המטבח, משם הייתה מביאה את ה"דליקטס", את ה"אקסטה" לילדיה האהובים: יפס ביתי חתוך בפרוסות גדולות, ואת התוספת המיוחדת 'צ - חציל מטוגן. לעיתים כשהתריס בסלון ביתה של גברת מזרחי היה מוגף, ידענו כולנו שקרה משהו. יתכן שגברת מזרחי פשוט נסעה אל מחוץ לעיר, או שמא חלתה ולא תוכל להכין לנו פלאפל טעים כשנשוב מבית הספר. בכל מקרה, תריס מוגף היה תמיד מלווה בתחושה של אכזבה. החגיגה הגדולה הייתה כשהתקיימו ימי ההורים בבית הספר: כשהלכתי עם אמא אחה"צ ליום ההורים והמחנכת סיפרה גם קצת סיפורים טובים על אודותיי, ידעתי כי בחזרה הביתה אקבל "מנה" הגונה, אך הפעם של פלאפל, יפס וחציל מטוגן, כיאה לאחד 'ולא "מנה" מאבא. מנה עם צ מילדיה האהובים של הגברת מזרחי. גברת מזרחי הייתה כל כך משמעותית בחיי הילדים והנוער בשכונת אחוזה, שגם בתנועת הצופים, ובמיוחד לחניכי "שבט כרמל", כשהמדריכים היו משחקים עמנו ב"מחפשים את המטמון" או ב"סימני דרך", לא פסחו על תחנה אצל גברת מזרחי, כשההוראה הייתה: "גשו ל"גברת קדים", שם נמצא הפתק הבא... עד לפני מספר שנים, כשצעדנו מכיכר קריית ספר לכיוון רחוב קריית ספר אל עבר מלון שולמית, אללה ירחמו, וסניף אחוזה של הריאלי, ממש בהתחלה מול "המפקדה" של מכבי חיפה לשעבר, יכולנו עוד להבחין בבית הראשון משמאל שקירותיו עם "שפריץ" לבן ומחוספס, ובקווי מתאר של חלון שנסתם, חלון שהיה פעם פתח לפנינת הפלאפל של אחוזה. (הבניין בינתיים נהרס לטובת עוד תמ"א). עד היום אינני יודע מה היה שמה הפרטי של גברת מזרחי. רחל, שרה, שושנה. עבורנו היא תמיד הייתה ותישאר "גברת מזרחי". איור: פרופ' יובל גנוסר לקהל לקוחותינו הנאמנים מהסביבה לאפריל 20-29 במהלך חג הפסח בין התאריכים החנות והמשלוחים לישובים יהיו סגורים. בכוחות מחודשים ונשמח להמשיך לארוז משלוחים ולתת לכם שירות בחנות. 30/4 נחזור ב בברכת חג שמח וכשר מאחלים חבריי כישורית וצוות חנות המשק 2024 באפריל 18 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 29
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=