פינת הנוסטלגיה עופר ליעוז-מנדלוביץ'מתרפקים ביחד / תושב הר חלוץ בעל משרד ההפקות "במבי הפקות" המתמחה בהפקות תוכן נוסטלגיות: אירועי "חיים שכאלה", טיולים בעקבות "חיים שכאלה" וסרטי "חיים שכאלה" www.bambi-hafakot.co.il - אתר bambi0505878278@gmail.com - דוא"ל 0505878278 - נייד כיף גדול לצאת אל הטבע במשגב, מי בהליכה רגלית, מי בריצה ומי ברכיבה ולקנח בפודטראק מקומי, שמציע מגוון של מזון ומשקה אל מול הנוף המשגע. זה התחיל עם "קפה ו" בחורשת הרוכבים מול פארק אוסטרליה, והמשיך 'צ'צ עם "העגלה בלוטם" שנמצאת במרכז קיבוץ לוטם ו -"קפה בארקה" בגילון. יש משהו חמים בנגיעה האישית, שמגיעה ממש מתוך ה"סלון" הביתי: בעלי העגלה מכינים ללקוחות מכל הלב ומגישים אישית את ההזמנות, וכל הטוב הזה כל כך קוסם לנו, כך שלאחרונה כולנו "מחפשים בנרות" אחר אותן עגלות, שצצות כאן ובכל רחבי הארץ. אותן עגלות אוכל משגביות, הזכירו לי את גברת מזרחי מילדותי - זה שמה של אישה מבוגרת שהייתה גם "מוסד אוכל" מוכר לכל הילדים ובני הנוער שהסתובבו בשנות השבעים והשמונים על הכרמל. ובכן בילדותי על הכרמל היה השם "גברת מזרחי" מוסד מוכר ומכובד: גברת מבוגרת עם מטפחת תמידית ומסורתית על ראשה, שגרה בתחילת רחוב קריית ספר, והחליטה לפתוח לפרנסתה דוכן קטן של פלאפל בביתה. היא הייתה פותחת את התריס מהסלון שלה לרחוב, פורשת את מרכולתה אל העוברים והשבים, ובאחת היה הופך ביתה למזללת פלאפל מיוחדת ואיכותית. אני, שלמדתי בריאלי בסניף אחוזה וגרתי ברחוב יותם, נהגתי לעבור מידי בוקר בדרכי לביה"ס ליד חלונה ולברך אותה לשלום. הגברת מזרחי נהגה להשיב לי בחיוך רחב דברי ברכה קצרים, והמשיכה במרץ את הכנותיה לקליטת הקהל הצעיר והרעב בצהריים. חבריי לכיתה נהגו לקנות כמעט מידי יום "מנה" בדרך הביתה, בצהריי היום. אימותיהם עבדו ומנת פלאפל הייתה פתרון קל, טעים ומזין לארוחת הצהריים. אמי, בצר לי, לא עבדה ואף התנגדה נחרצות לכך שאוכל פלאפל ואעדיף את גברת מזרחי על פני האוכל שלה - הביתי, המבושל והפולני... היא תמיד נהגה לומר: "רק ילדי המפתח אוכלים אצל גברת מזרחי". למי שלא יודע, "ילדי המפתח" היו אותם ילדים שנשאו על צווארם את מפתח הבית כדי שלא ילך לאיבוד, מפני שהוריהם היו בעבודה והגיעו רק בשעות אחה"צ הביתה. נחזור למנת הפלאפל: בדרך הביתה היינו הולכים בחבורה. הולכים, לא הסיעו אותנו חלילה, פשוט היינו הולכים, משוחחים וצוחקים, חוויה מיוחדת בפני עצמה. אז בדרכנו הביתה, מרבית חבריי היו נעצרים אצל גברת מזרחי, נשענים על אדן החלון וצועקים "גברת מזרחי, שלום". גברת מזרחי הייתה יוצאת מהמטבח אל עבר הסלון, מברכת אותם אופנת ה"פודטראק" במשגב וזיכרונותיי מגברת מזרחי "העגלה בלוטם" "קפה צ'צ'ו" "קפה בארקה" חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2024 באפריל 18 28
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=