אהבה, מיניות, אינטימיות ומה שביניהם מלכה פלדשטיין /ללמוד לאהוב שביניהן הכותבת תושבת מנוף, מרפאה מינית והוליסטית, פיזיותרפיסטית גוף-נפש malka.feld@gmail.com, http://www.malkafeldshtein.co.il לחצות את המדבר אל חופש תודעתי נדמה שמעולם לא ידענו מדבר כל-כך מטלטל כמו המדבר הזה שאנו עוברים כעת. סוג של כאוס, בלי אופק נראה לעין שלאורו אפשר ללכת. איזה כלים בכלל יש לנו כדי לצלוח את התקופה הזאת? ארבעים שנה הוביל משה את בני ישראל במדבר, כדי שישתחררו מתודעת העבדות. תארו לעצמכם: לעזוב את כל המוכר והידוע וללכת אל שנה! 40 הלא נודע במשך עם שלם, על טפם, זקניהם, נשיהם, החולים, הבריאים – כולם. יש להניח שחלק נשארו מאחור. עליהם איש לא מדבר... השנה גורשנו בבת אחת מסוג של גן-עדן אל הלא נודע. גן העדן שיצרנו פה בארץ, הוא מלא בחופש אישי ובשגשוג. אולם מתחת לפני הקרקע נרקם הגיהינום. יכולנו להריח את הריקבון הפנימי של השחיתות מתפשט במרחב, יכולנו לשמוע את קולות החפירה מתחת לקרקע, והעדפנו לחשוב שבסוף הכול יסתדר. עד שכל זה קם עלינו והפך את עולמנו. לפעמים החיים זורקים אותנו למדבר מבלי שיש לנו רגע להתכונן. לפעמים למהלך הזה קודמים סימנים שאנחנו לא מצליחים לזהות, וגם אילו הצלחנו לא בטוח שהיינו יודעים או מצליחים להגיב אחרת. "המדבר" הוא כל שינוי שגורם לנו לאבד את מה שחשבנו כבר-קיימא, ומציב אותנו בפני הלא נודע ללא סימני אופק. מה עושים עכשיו?? אני רוצה לענות על השאלה הזאת מן הפן האישי. כמובן שעל מדינת ישראל לחפש ולמצוא, כמדינה ריבונית, דרכים יצירתיות לפתור את הפלונטר הזה. לקום מההריסות ולבנות פה משהו חדש, מן היסוד. אבל אני מתכוונת לממד הפרטי, האישי: איך צולחים את הלא נודע מבלי להשתגע, מבלי ליפול לייאוש או לדיכאון, ויותר מכך – איך לצאת מחוזקים. ההליכה הארוכה במדבר דורשת אורך רוח, מתינות, התאמת הקצב הפנימי לקצב המדבר, הרבה אמון והתמסרות אל הלא נודע, ובעיקר – לפתח רגישות לסימני החיים. על מנת למצוא מזון מצד אחד ולהיות ערניים לסכנות מצד שני, ברגעים הראשונים אנו נכנסים לעמדה של הישרדות (אולי בחודשים הראשונים). בהליכתו במדבר, עם ישראל מתעייף, מתייאש, מאבד תקווה ובונה עגל זהב להשתחוות אליו. אלא שהעגל הזה הוא הדבר האחרון שיוציא אותם מן המדבר אל החופש. ככל שחולפות השנים, אני יותר ויותר מודעת לעובדה שהחופש המורכב ביותר להשגה, וגם המצמיח ביותר, הוא חופש תודעתי. חופש זו חוויה פנימית שאיננה קשורה בזמן או במצב פיזי, אין לה הקשר, היא חופשיה מאחיזה חומרית ומתלות בתוצאה. חופש הוא מצב הווייתי שבו השלווה נוכחת בתוך ההוויה שלנו. זה עלול להישמע כמו חוויה מנותקת מהמציאות, מאנושיות, מהיקרים לנו, מרגש. ואיך בכלל אפשר להגיע כך שאנחנו לא תלויים במצב האישי שלנו כדי לחוות רווחה? בחוויה האישית שלי, החופש המיוחל הוא לא אירוע חד פעמי אלא בחירה מתמשכת, שמצריכה תרגול, משום שזו חוויה רגעית. היא יכולה להימשך דקה, חמש דקות, יום או שבוע. ואז האישיות שלנו תיזכר בעצמה ותחזור להזדהות עם האירועים, ושוב נתבקש בתוכנו לתרגל את החיבור לתדר של החופש התודעתי. משום שהחיים ממשיכים להביא אתגרים חדשים. ככל שנתרגל, תחושת החופש הפנימי תתארך לזמנים ארוכים יותר והיא תהיה זמינה יותר לנו. בואו נתעכב לרגע על המושג הזה – חופש תודעתי, לעומת חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2024 באפריל 18 26
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=