הטור של רון / רון שני

תעסוקה במשגב ובאזור

 

אחד ההיבטים של הובלת רשות מתייחס לכלכלה – הן של הרשות והן של האזור ותושביו, ובמועצה אזורית – גם של היישובים. זו משימה אסטרטגית הכרוכה במאמץ בלתי פוסק של המועצה. בטור זה אתייחס בעיקר לתעסוקה.

המשק במדינה נמצא במצב של תעסוקה כמעט מלאה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) אחוז האבטלה הוא 4.5%, שמשמעו שכמעט לכולם יש עבודה, לפחות למי שמעוניין בכך. עם זאת, הנתון הזה אינו מראה האם עובדים במקצוע, מה רמת השכר, והאם העבודה היא מלאה או חלקית.

תעסוקה היא אזורית. אנחנו מחפשים את מקומות העבודה לפי פרמטרים כמו: עניין, השכלה, הכשרה, תגמול, וכן לפי מרחק מהבית. כמובן שלעיתים אנו מתפשרים על נושא כזה או אחר למול יתרון שנתפס בעינינו.

המועצה רוצה, מן הסתם, שמפעלים ועסקים יעברו לתחומיה, ירחיבו את הכנסותיה מארנונה ויאפשרו לה להרחיב את שירותיה לתושבים, אבל לא זה העיקר. המטרה המרכזית היא יצירת מקומות עבודה לתושבי המועצה והאזור. אני רואה במועצה זרז וגוף מאפשר ומסייע ליצירת מקומות עבודה איכותיים ומתאימים באזור שלנו.

בהתאם לגישה זו אנחנו שמחים על כל מפעל שעובר לאזור, אם לכרמיאל, או למשגב, או לגליל בכלל, וממקדים את המאמץ לא במשיכת מפעלים שיעתיקו את מקומם מכרמיאל או מהאזור, אלא בעיקר מפעלים שיגיעו אלינו מחוץ לאזור הגליל.

במשגב יש שני אזורי תעסוקה אזוריים: פארק תעשיות משגב (תרדיון) ופארק בר-לב. בשני יישובים יש אזורי תעסוקה משמעותיים: מנוף ולבון. במספר קיבוצים יש אמצעי ייצור חקלאיים ואחרים: כישור, פלך, תובל, מורן ולוטם, וכן יודפת. ברוב היישובים יש מבנה מלאכה, ובמיעוטם אין בסיס תעסוקתי. ביישובי המועצה אין כמעט מסחר, למעט חנויות מכולת ועסקים קטנים.

פיתוח פארקי התעשייה האזוריים:

בר לב

הפארק המרכזי הוא בר-לב, והוא משותף למשגב, למטה אשר ולכרמיאל. המיקום מצוין ומושך: בקרוב תיפתח בו תחנת רכבת (אחיהוד), כביש 6 יגיע סמוך אליו, והנגישות טובה. לפארק מגיעים עובדים מכל האזור.

בשנים האחרונות פעלנו להרחיב את הפארק, והוספנו לו כ- 300 דונם של מפעלים, מה שלמעשה מכפיל את גודלו. ניתן לראות את הפיתוח ואת המפעלים שנבנים כשנוסעים לצומת יבור. בשנה הקרובה, כאשר תסתיים בניית המפעלים, יתווספו במקום אלפי מקומות עבודה!

 

 

פארק ההיי-טק בר לב

פארק ההיי-טק בברלב הוא פרויקט דגל לתעסוקה אזורית. הוא מכוון למשרות איכותיות ומתגמלות שינצלו את ההון האנושי הגבוה שיש באזור. הפארק ימנף את הגליל ברדיוס רחב. מבנה אחד מתוך השבעה המתוכננים כבר אוכלס ופועל, ואני מקווה שגם האחרים ישווקו ויוקמו בהקדם, וקורא לכל מי שמקושר למפעלים מתאימים ברחבי הארץ ורוצה לסייע להעברתם לגליל – ליצור קשר.

חברת התוכנה ספירלסולושנס ממוקמת בקומה העליונה של המבנה הראשון בפארק. היזם ומנכ"ל החברה, מתי זינדר, יזם את הקמת פארק ההייטק בבר-לב יחד עם שותפו בחברה. זה התחיל לפני למעלה מ-10 שנים. המדינה, שהייתה מצפה שתחבק יוזמה כזו בשתי ידיים ותפרוש ליזמים שטיח אדום, הערימה קשיים על כל צעד. למקום זה נכנסנו כמועצה, ופעלנו מול המדינה להביא לכך שהיזמים יקבלו את האישורים ואת ההיתרים הנדרשים. קשה להאמין ולהבין למה זה היה מסובך כל כך. היינו צריכים לדפוק על כל דלת אפשרית, לפתחה, לשכנע, להסביר את החשיבות האסטרטגית של המיזם. בסוף הצלחנו במאמצים משותפים, והמבנה הראשון כבר עומד ופועל. אני מאמין שפארק ההיי-טק יביא לשינוי אסטרטגי באזורנו, ייתן תעסוקה איכותית ומתגמלת, וימשוך לכאן יזמויות חדשות.

פארק תעשיות משגב (תרדיון)

מיקומו של פארק תעשיות משגב (תרדיון) אינו פשוט: סמוך ליובלים ולסח'נין, עם נגישות לא משהו בדרכים אזוריות. הפארק מיועד לחברות בינוניות, ונמצא כיום בתפוסה מלאה. בשנים האחרונות אנו פועלים לתכנון אזורים נוספים בפארק, וכיום אנו נמצאים ממש לקראת הרחבות נוספות. המאמץ המרכזי כיום הוא בשכנוע מפעלים לרכוש חטיבת קרקע ולבנות בה.

כיצד משכנעים מפעלים לעבור? כאן נכנסת מִנהלת הפארק לפעולה, ומציעה שירותים וערך מוסף למפעלים, שירותים שהם אינם מקבלים במקומות אחרים: קשר עם משרד הכלכלה והרשות לחדשנות, עזרה בכל התהליכים הביורוקרטיים, שמירה על פארק מטופח ויפה, הקפדה על איכות הסביבה, ועוד.

 

 

מכון לשם

קרוב לרקפת ולמרכז משגב נמצא מכון לשם של רפא"ל. מכון לשם הוקם לפי חזון המדינה להעביר אמצעי ומקומות תעסוקה לגליל. זהו המעסיק הגדול ביותר במשגב, ותעיד על כך התנועה בבוקר. תושבים רבים ממשגב, כמו גם ממקומות אחרים, עובדים בו, והוא ממשיך ומתרחב.

תוכנית הצפון: סיוע ממשלתי

תעשייה נמשכת למקומות שבהם היא מזהה יתרון תחרותי. יתרון זה מתבטא בתל אביב במצאי עובדים מוכשרים ובנגישות לכל מקום במשק. בגליל המצב אחר. אומנם, מחיר השכירות נמוך לעומת המרכז, כמו גם המיסים, אבל לא תמיד זה יתרון מספיק. כאן נכנסת הממשלה בתוכניות סבסוד ועזרה לתעשייה.

יחד עם ראשי רשויות אחרים בגליל פנינו לממשלה בדרישה להקצות תקציבים לפיתוח התעסוקה ולמשוך מפעלים לגליל. אני לקחתי את החלק של פיתוח התעסוקה, ופעלתי עם משרדי הכלכלה והאוצר לייזום תוכניות סיוע חדשות שימשכו לכאן מפעלים חדשים. התוכנית אושרה בממשלה, וכיום אנו פועלים עם משרד הכלכלה כדי ליישם אותה.

השבוע ביקר אותנו במשגב שר הכלכלה אלי כהן, ביחד עם מנכ"ל הרשות לחדשנות אהרון אהרון, מנכ"ל רשות ההשקעות נחום איצקוביץ וסמנכ"לית אסטרטגיה מיכל פינק. האמירה החשובה של השר היא שכעומק הפריפריה כך גובה הסבסוד: מפעלים בגליל יקבלו יותר סיוע מהמדינה כשיעברו לגליל או כשיוסיפו מקומות עבודה. ואכן השבוע הכריז משרד הכלכלה על שתי תוכניות חדשות המיועדות לפריפריה: תוכנית שכר גבוה ותוכנית לשיפור הפריון.

מעבר להכרזה על התוכניות, אנו מפיצים אותן לכל המפעלים והעסקים באזורנו. מאחר שלא תמיד פשוט למפעלים להבין ולהגיש בקשות לתוכניות הללו, סיכמנו עם משרד הכלכלה שיעזרו לנו ושידריכו אותנו.

תעסוקה ביישובים

ברוב הישובים ישנם מבני מלאכה שהסוכנות בנתה עם הקמת היישובים. בשנים האחרונות אנו פועלים עם היישובים להביא לכך שהמבנים יעברו לבעלותם, תוך הסדר חובות עם הסוכנות. הצלחנו בכך, וכיום כמעט כל המבנים ביישובים עברו לבעלותם. המבנים הללו מאפשרים לבעלי מלאכות ולבעלי עסקים זעירים למצוא מקום ביישוב עצמו (וכמובן – הכנסה מכר דירה ליישוב). תוכנית החומש של המועצה תאפשר ליישובים שירצו בכך להוסיף מתקנים.

מאחר שיש לא מעט במשגב העובדים מהבית, אנו רוצים לראות מקומות ביישובים שמאפשרים לעסקים הללו מקומות מפגש שבהם יוכלו להיפגש, לעבוד, לשוחח ולהחליף רעיונות. משהו כמו WeWork שמותאם למרחב הכפרי. אנו קוראים ליישובים לבחון זאת ולהציע מקומות כאלו.

ספריית משגב בוחנת בימים אלו אפשרויות כאלו, ונעדכן בהמשך.

כרמיאל

כרמיאל היא העיר המרכזית באזור המספקת שירותים שעסקים צריכים, כמו בנקים ומסחר. אזור צריך שתהיה בו עיר מרכזית, ולכן אנו לא מעודדים מעבר של מפעלים מכרמיאל למשגב. אם ירצו – יעברו, אך לא ביוזמתנו.

כעיר מרכזית, כרמיאל יכולה לספק שירותים שהמרחב הכפרי מתקשה בהם, והאיזון הזה חשוב למערכת האזורית.

עסקים קטנים

תושבים רבים במשגב מפעילים עסקים קטנים, בין אם במשרה מלאה או כהשלמת הכנסה לבית. עסק קטן מתקשה בדרך כלל להשקיע בקידום עצמי ובפרסום. המועצה הקימה מספר תוכניות לעידוד העסקים הקטנים. חלקן הצליחו יותר וחלקן פחות. "עסקימשגב" פעלה במשך מספר שנים בקידום ובתמיכה, אך לאחרונה הפעילות בה ירדה. בשנה האחרונה פתחנו השתלמות שנתית לאמנים מהאזור, יחד עם "סדנאות הבמה". אנו משתפים פעולה עם גופי הדרכה ותמיכה בתיירות ובתחומים אחרים, ופתוחים לרעיונות וליוזמות בנושא. אנו נמשיך ונבחן תוכניות לתמיכה ועזרה.

סיכום

משגב התברכה בהון אנושי מעולה ואנו פועלים באפיקים שונים ומגוונים כדי לספק הזדמנויות תעסוקה מתאימות לפוטנציאל הזה. אנו פועלים למשוך לכאן מפעלים המביאים תעסוקה איכותית. פיתוח ברלב יביא בקרוב לאלפי מקומות עבודה חדשים. המשך פיתוח פארק תעשיות משגב (תרדיון) יוסיף לכך. פעולה משולבת עם הממשלה – המציעה תוכניות סיוע חדשות – תמשוך מפעלים לגליל ולמשגב.

בכל אלו המועצה משמשת כזרז ומאפשר לתוכניות, מקצרת ביורוקרטיה ותהליכים, פותחת דלתות בממשלה ובמוסדות השלטון, ובכך אנו מייצרים ערך מוסף לאזור.

התושבים הם מכפיל כוח לפעילות הזו וכל קורא טור זה מוזמן בחום לשתף ברעיונות, בקשרים ובחלומות להצמיח את האזור. יחד ניצור מקומות תעסוקה איכותיים ופיתוח כלכלי לכל תושבי האזור.