בין אדם למקום / ד"ר גלעד אוסטרובסקי

בזכות המִחזור ובגנות הסילוף

תגובה לכתבתה של מירב מורן "שתיקת הפחים הכתומים" (מגזין "דה-מרקר" 8/2017)

שר החוץ הבריטי אמר שזה לא מוסרי לשתות מים מינרליים (בגלל הבקבוקים החד פעמיים שהופכים לפסולת).

ארנולד שוורצנגר אמר שההתחממות הגלובלית מחייבת אותנו לפעולה מיידית ולשינוי הרגלים.

ראש ממשלת קנדה הוא תומך נלהב במדיניות סביבתית. האיחוד האירופי אינו מפסיק להעמיק ולהרחיב את מדיניותו להפרדת פסולת למִחזור. מחקרים מוכיחים שוב ושוב שמִחזור היא שיטה מרכזית לחיסכון במשאבים ולשימור חומרי גלם בתוליים.

אם כן, מדוע בישראל מטילים בכך ספק השכם והערב? לאחרונה פורסמה כתבה נרחבת במגזין "דה-מרקר" ובה נטען שהמִחזור נכשל ושממילא רוב הפסולת שאנחנו טורחים להפריד מגיעה בסופו של דבר להטמנה. לדברי הכתבת: "יש סיכוי רב שהתאמצתם לשווא ושהפסולת שמיינתם תתערבב בפסולת אחרת ותישלח לבסוף להטמנה". היא לא מהססת לפסוק ש"מתברר שרעיון מִחזור החומרים הוא בעייתי מיסודו: מסורבל, יקר, וכתוצאה מכך לא ישים ואולי אף מיותר".

אגש ישר ולעניין – האמירה של הכתבת היא משוללת יסוד וחסרת אחריות, מטעה את הציבור וגורמת פגיעה חמורה למשק המִחזור המתפתח. הכתבת הלינה בצדק על כך שלא חל שיפור משמעותי בשיעורי המִחזור: למרות הטלת היטל ההטמנה ביולי 2007, שיעור המִחזור בישראל מדשדש סביב 20% בעוד ששיעור ההטמנה עומד על 80%. אולם, מבלי משים, בלבלה הכתבת נתון זה והכריזה שפסולת שהופרדה במקור על ידי התושבים, רבים סיכוייה להגיע להטמנה (80% "אם לדייק" כלשונה).

אלו הם דברי סילוף והטעיה: פסולת שהופרדה והושלכה לפח ייעודי מועברת ישירות למפעל המִחזור או לתחנת המעבר ומשם למפעל המִחזור. לאף שחקן במערכת הטיפול בפסולת לא תצמח תועלת כלכלית בשליחת הפסולת המופרדת (המיועדת למִחזור) דווקא למטמנה. פסולת הבאה בשערי המטמנה חייבת בתשלום דמי כניסה גבוהים (כ-130 ₪ לטון בצפון הארץ) ותוספת היטל הטמנה (107 ₪ לטון), שנגבה על ידי המדינה. גם אם אתם חסרי אמון כלפי "המערכת" או חושדים בכוונותיו של קבלן הפינוי, אתם יכולים להירגע, מכיוון שאין להם אינטרס כלכלי בהטמנה. וזאת עוד לפני האחריות הבסיסית של הרשויות האמונות על הטיפול בפסולת לדאוג שהפסולת אכן תגיע ליעדה.

ההתפתחויות בשנים האחרונות הובילו לכך שבמרבית הרשויות בארץ יש לתושבים מגוון אפשרויות למִחזור: פח כתום לאריזות פלסטיק ומתכת, פח כחול לנייר וקרטון דק, עמדה לקרטון, פח סגול לזכוכית, מִחזורית למיכלי משקה גדולים. בלא מעט רשויות תמצאו גם כלי אצירה לאיסוף טקסטיל, פסולת אלקטרונית, ובאחדות תוכלו להפריד גם פסולת אורגנית לייצור קומפוסט. כל אלה נאספים בנפרד מהפסולת המיועדת להטמנה.

אך הכתבת ממשיכה בשלה ומשגרת טיעון פסבדו מדעי: "גם ההגנה על הסביבה כבר אינה פקטור, כשמביאים בחשבון את העלויות וההשלכות הסביבתיות של תהליך המִחזור הצורך אנרגיה וכרוך בפליטת חומרים מזהמים". נושא זה נבדק לפרטי פרטים ומאות מחקרים כבר הוכיחו שלמִחזור תועלת סביבתית ברורה, גם כאשר מנכים את העלויות הסביבתיות הכרוכות בשינוע ובמערכת האיסוף. הדרך המקיפה ביותר לבדוק זאת היא באמצעות ניתוח מחזור חיים (Life Cycle Analisys), ואז אכן מתברר שעיקר התועלת הנובעת ממִחזור היא מהחיסכון שמתקבל בשימוש בחומרי גלם בתוליים. כך, מִחזור נייר חוסך את כל ההשפעות הסביבתיות של גידול העץ ועיבודו ושינועו ממרחקים. מִחזור פלסטיק מקטין את העלויות הסביבתיות הנגרמות מהפקתו ומעיבודו של הנפט הגולמי. הזכוכית היא חומר גלם בעל היבט מקומי, משום שחומר הגלם הבתולי נכרה במכתש הגדול. ככל שנמחזר יותר, נקטין את הכרייה במכתש הגדול.

מחקר גדול (מטא-אנליזה) שבחן מאות מחקרי ניתוח מחזור חיים הגיע למסקנה ברורה (WRAP 2012): המִחזור עדיף על הטמנה ועדיף על שריפת הפסולת. האיחוד האירופי אף עיגן תובנה זו בסדרה של דברי חקיקה וקבע חובת הפרדה במקור לפחות לפלסטיק, למתכת, לזכוכית ולנייר, וכן את הצורך להגביר הפרדה במקור של פסולת אורגנית לייצור קומפוסט. דירקטיבת הפסולת האירופית (2015) מעמיקה גישה זו וקובעת: "יש להקים ולשפר מערכות הפרדה במקור… ועל המדינות החברות להבטיח איסוף בנפרד של פסולת אורגנית". 

אם כן, ישראל מנסה ללכת בעקבות אירופה. אנחנו מביטים מערבה ולומדים מניסיונם של בעלי הניסיון. ואומנם, למרות הלך הרוח המלנכולי בכתבה, ועל אף הקשיים שאנו חווים בארץ, מבט על הנתונים מלמד שחל גידול הדרגתי בחלק מזרמי הפסולת, כלהלן:

מִחזור פסולת אריזות בישראל 2011, 2014

גם בתחום מכלי המשקה ניכר גידול הדרגתי במספר המכלים הנאספים מדי שנה.

אנחנו מצויים בעיצומה של הקמת מערכת מִחזור ענפה, ואכן נתקלים בבעיות לא מעטות ביישומה. אנו שואבים עידוד מאירופה ולומדים מניסיונה. בואו נוכיח שגם אנחנו יכולים, ונפסיק להטיל רפש ולפגוע במאמץ המתמשך לבנות כאן חברה מודעת סביבתית.

בואו נעשה את חלקנו למען שימור הסביבה, נפתח את הערך של שמירת הסביבה, נותיר חותם של ממש בשנה הבאה עלינו לטובה!