"אנחנו חיים בפחד"

הבית של משפחת איינשטיין מיעד נרגם באבנים גדולות מספר פעמים. אם המשפחה מורן איינשטיין: "ציפיתי שהמשטרה והמועצה ידאגו לביטחוננו". המועצה: ראש המועצה ביקר את המשפחה ויחד עם כוחות הביטחון פועל למגר את הבעיה. המשטרה: התלונות מטופלות בשילוב גורמי ביטחון נוספים לאיתור מיידי האבנים.

 

שושי נורמן

"מרבית שעות היום אני נאלצת להגיף את התריסים. אין לדעת מתי תגיע הפעם הבאה ולא אקח את הסיכון שחס וחלילה תיזרק שוב אבן ואחד מילדיי ייפגע. כל ההנאה שהייתה לנו אבדה לצערי. דברים בסיסיים, כמו חלון פתוח, אור יום, נוף – הם בגדר מותרות. אנחנו אוכלים ארוחת צהריים עם תריסים מוגפים ותאורה מלאכותית דולקת, מחשש שחס וחלילה תיזרק לעברנו אבן והילדים עלולים להיפגע. האם זה נשמע כמו חיים נורמליים?".

זה אינו תסריט של סרט אימה אלא המציאות היומיומית של משפחת איינשטיין מיעד, מורן, כפיר וארבעת ילדיהם: בת 13, בן 12, בן עשר ובן שש.

המצלמה שלא צילמה

בשנה האחרונה נרגם ביתם שלוש פעמים במטחי אבנים גדולות. זה קרה גם מספר פעמים בעבר. האירוע האחרון, ביום האדמה, התרחש לאור יום: ארבעה נערים זרקו אבנים על בית המשפחה.

"הרבה אנשים שאלו אותי: איפה אתם עובדים? למה דווקא אתם?", ממשיכה מורן. "אני יכולה להגיד לך שזה לא קשור לעבודה שלנו, זה קשור בוודאות למיקום של הבית, שהוא הבית הכי צפוני והכי קרוב לכפר שעב. הכי קל לזרוק עלינו ולברוח תוך שניות. אני יכולה לשער מהי הסיבה להתעוררות יידויי האבנים מתחילת השנה: סמוך אלינו התחילו לבנות את ההרחבה הבאה של היישוב, שלב י'. הבית הבא בהרחבה צמוד אלינו, וזה כנראה עורר את הכל מחדש. אני מצפה שתהיה הידברות בין ראש מועצת משגב לראש מועצת שעב, לבחון ולראות איך מרגיעים את הרוחות. ההידברות הייתה אמורה להתקיים כבר לפני שנים, באירוע הראשון, כדי למנוע את ארבעת האירועים שהגיעו אחריו".

לאחר האירוע השני השנה של זריקת האבנים, בליל ה-7.2, פרסמה מורן איינשטיין פוסט בפייסבוק: "להיות הורה זו זכות, לשמור על בטחון ילדיך זאת חובה!

מאז האירוע של תחילת השנה החלטתי שאני לא עוברת על זה יותר בשתיקה. אעשה הכל כדי להעניק לילדיי חיים בטוחים. המחשבה להתראיין ברדיו גרמה לי מבוכה, אך בעקבות תחושת המצוקה, הפחד והתסכול החלטתי שאהיה חייבת לחשוף את המקרה שלנו כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים ובעקבות כך לפיתרון. הרגשתי שלא מדברים על זה ואנשים לא יודעים, אנשים חיים במשגב ולא יודעים מה קורה כאן. זה יכול לקרות לכל אחד".

אירוע האבנים הראשון התרחש לפני כשמונה שנים, ביום בו הגיעו בני משפחת איינשטיין לחנוך את ביתם החדש ביעד. הם מצאו בחצר ובפטיו אבנים שנזרקו. האבנים פגעו בבית ובטיח ועשו נזקים. באותו יום הוגשה תלונה במשטרה.

האירוע השני, כשנה אחרי, אירע בלילה. מורן וכפיר שמעו  קולות נפילה חזקים על הגג. לקח להם זמן להבין במה מדובר, וכשהדליקו אור בחוץ ראו שכל החצר והפטיו היו מלאים באבנים. גם אחרי האירוע השני פנו למשטרה. "דגלתי בגישה שהמשטרה עושה את הכל כדי להגן על האזרחים, ושאין צורך לפעול מעבר לכך", אומרת מורן.

אולם מתחילת השנה הנוכחית אירעו עוד שלושה אירועים של יידוי אבנים על ביתם. הראשון קרה ב-31 בינואר בשעות הערב המאוחרות, תוך כדי אסיפה ביעד, בזום. מורן וכפיר שמעו נפילות של אבנים. "חשבתי שהבן הצעיר משחק בקוביות משחק, הילדים חשבו שכפיר עושה רעש, התקרבתי לחלון וראיתי את האבנים".

בתמונה שמורן העלתה לפייסבוק אחרי המקרה ניתן לראות אבן גדולה ליד נעל, "הנעל של הבן שלי במידה 37". מורן מספרת שמהבהלה היא סגרה את התריסים וכיבתה את האור, ואז המפגעים ברחו. המשטרה הגיעה, אספה את האבנים והבטיחה שיילקחו מהאבנים דגימות DNA שיאפשרו לעצור את הזורקים.

לאחר האירוע הגיע לבית המשפחה ראש המועצה דני עברי, ביחד עם קב"ט המועצה אור זרחי. המועצה הציבה מצלמה. "שישה ימים לאחר שהתקינו את המצלמה היה אירוע נוסף, המצלמה לא תיעדה אותו. נמסר לי שהייתה תקלה והאירוע לא תועד, וזה היה נורא. חשבתי לעצמי שאם כבר יש מצלמה היא תתפוס בזמן אמת ונוכל לסיים עם זה. החלטנו לרכוש מצלמה משלנו".

לאחר כחודשיים המועצה הורידה את המצלמה, בטענה שהיא נדרשת למקום אחר. שעתיים לאחר מכן שוב יידו אבנים על הבית.

המיידים זוהו אך לא נתפסו

כשמורן מתארת את מה שעבר עליה באותו אירוע היא נשמעת מתנצלת: "כולם אומרים – תשמרי על איפוק, תשדרי חיובי לילדים. אבל אני לא יכולה, זה מנגנון טבעי של הגוף – 'הילחם או ברח'. הגוף שלי נכנס ללחץ ולסטרס עצום. באירוע השלישי בעלי רצה לצעוק כדי שיברחו, לא יצא לו קול מהפה. הבת שלי בת השלוש עשרה הייתה צריכה לצרוח כדי שהם יברחו. את מבינה לאיזה מצב אנחנו מגיעים? באירוע האחרון שקרה כאן כל הגוף שלי רעד. בעלי לא היה כאן רק אני והילדים. יצאתי החוצה אחרי שהבן שלי הבריח אותם. ביקשתי ממנו שייקח את הטלפון שלי ויקליד עבורי, כדי שאוכל להתקשר לשוטר הקהילתי. אני פשוט לא הייתי מסוגלת לתפקד כשזה קרה. זה קשה שילד רואה את ההורה שלו במצב כזה של חוסר אונים והוא צריך לקחת את העניינים לידיים".

האירוע השלישי, האחרון בינתיים, התרחש כאמור ביום האדמה 31.3 בצהרים. המצלמה של משפחת איינשטיין תיעדה את האירוע, וכפיר עבד שעות כדי לערוך את הסרטונים ולהכין אותם למשטרה. תווי הפנים של מידיי האבנים היו ברורים, ועכשיו קיוו שניתן יהיה לתפוס אותם. אולם הם לא נתפסו.

לאחר שמורן זעקה לעזרה בקבוצת הביטחון של היישוב, שלושה תושבים מיעד רדפו אחרי הנערים בדרכם לשעב, אולם במקביל קיבלה מורן הוראה מפורשת מהשוטר להפסיק את המרדף ולא לתפוס אותם.

בשלושת המקרים האחרונים העלתה מורן פוסטים לפייסבוק, במטרה להביא את העניין לידיעת התושבים במשגב, ולגרום לגופים האחראים על הביטחון לקחת אחריות ולטפל בעניין. כצפוי, הפוסטים גררו שלל תגובות. מורן מקדישה זמן רב כדי לענות, ולא פעם מוצאת את עצמה דווקא מרגיעה את הרוחות ומחזירה את המיקוד לבעיה הקונקרטית. "ביום יום וברשת קיבלתי גם תגובות והצעות כמו: לירות לעברם יריית אזהרה, לזרוק בחזרה אבנים". מורן מדגישה את מה שברור לה: "אלימות לא פותרים באלימות".

גם את אלה שמעודדים אותה להפגין היא לא מבינה: "'תעשי עכשיו הפגנה ונבוא'. למה אני צריכה לעשות הפגנה? ראש המועצה יודע מה אני עוברת, המשטרה יודעת מה אני עוברת. אני צריכה להפגין? על מה? על הזכות הבסיסית הקיומית שלי? כדי שידאגו לביטחון של משפחתי ושלי?".

לדבריה ההחלטה האופרטיבית היחידה שהתקבלה בינתיים היא האישור להזיז את הגדר מהבית, אולם המרחק אינו משמעותי והיא לא רואה בכך פתרון:  "צריך לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטום. עד שלא יעשו מעשה ויגרמו לזה להיפסק לחלוטין אין לי ספק שזה ימשיך עוד ועוד. אני רוצה שיחזירו לי את הביטחון שהיה לי כאן".

בשיחתנו מורן זורקת מתוך סערת נפש שאלות רבות שמטרידות אותה, שאלות נוקבות שהיא מבקשת להפנות לקהילה ולהנהגה המקומית, כגון: " האם מישהו יכול להתחייב על כך שילדיי לא יפגעו? לא מגיע לנו לחיות כמו כל אחד אחר ביישוב ובמשגב? היום זה אבנים, מי יכול להבטיח לי שמחר לא יבואו ויירו לי על הבית?".  

 

 

 

 

 

 

 

תגובות

 

• תגובת מר' מוחמד בוקעאי, ראש מועצה מקומית שעב

ראשית דבריי אני מגנה בכל תוקף ובכל לשון ובכל שפה ובכל דרך זריקת האבנים על הבית של גב' מורן איינשטיין ביישוב יעד ואני מתנצל בשמי ובשם היישוב שעב על הסבל  והסיוט של המשפחה.

נושא זה נודע לי לפני שלושה שבועות ומייד פניתי באופן אישי למנהלי בתי הספר, למורים, למחנכים, לתלמידים  ולבני הנוער. העברתי להם תמונות  וביקשתי את עזרתם לזהות ולאתר את הילדים. ערבתי  גם בעלי תפקידים במועצה לעזור.

לצערי הרב לא הצלחתי לזהות או לאתר את הילדים וכל פעם קיבלתי תשובות שהם לא תושבי שעב.

אני באופן אישי לא שקט עם סיפור זה ואמשיך לנסות לאתר אותם ולזהות אותם.

עם כל הסיפור הכואב לא היית מתאר זה "אינתיפאדת אבנים". 

אני דוגל בשותפות ודו קיום עם כל אחינו ושכנינו מהיישוב יעד. וגם כן היישוב שעב ביחסים טובים והדוקים עם שכנינו מיעד, עם פעילות מבורכת ומשותפת וקיימת תוכנית עתידית ליוזמות משותפות.

אני אשתדל  לבקר את המשפחה בימים הקרובים.

 

 

• תגובת יו"ר וועד הנהלה יעד – בנג'י לבנה

פעילות סביב האירוע מתקיימת במספר מישורים. 

הפנים יישובי ביעד – במסגרתו היישוב נרתם לעזור למשפחה, בוצעו סיורים מחוץ הגדר בסמיכות לאיזור יידוי האבנים.  הצבנו תאורה מוגברת באזור הגדר והקיר התומך והכל כדי להרתיע.

בנוסף היישוב  פועל מול גורמי חוץ להרחקת הגדר מהמקום בו משליכים אבנים. הזזת גדר באופן חוקי (מעבר לקו הכחול) לוקחת זמן. בוצעו סיורים עם כב״א, נציגי המועצה וקק"ל והאישור התקבל( בע״פ). הביצוע יהיה בתום קבלת הצעות מחיר ואישור תקציב.

 

כמו כן, אנו בקשר עם מספר אנשי מפתח בשעב בניסיון לאתר את מיידי האבנים. בד בבד עם הרצון לאתר את הצעירים, חשוב לשמור על שכנות טובה. יתכן ובעבודה נכונה, נצליח בערוץ זה. מי שיגיע ראשון בזיהוי המיידים, משטרה או  אחר, יבורך.

 

בהיבט של הגופיים הרשמיים זו המועצה ומשטרת ישראל.

במבחן התוצאה ולצערנו, למרות שהמשפחה סיפקה תמונות ברורות , תוך דקות מזמן הארוע, טיפול המשטרה לעת עתה לא הביא לתוצאה.

 

ראש המועצה דני עברי וקב"ט המועצה  הגיעו ליישוב ולמשפחה. הנושא מצוי על סדר יומה של המועצה ומתקיים שיתוף פעולה בין קב"ט המועצה וסגנו לביננו.

דני גם פעל נמרצות מול ראש המועצה של שעב אשר למיטב ידיעתנו, פעל מול גורמי החינוך במטרה לאתר.

אני מתרשם כי נעשים מאמצים במספר מישורים לפתור את העניין.

עם כל ההבנה לתחושות הקשות של המשפחה והתסכול המתלווה מהעדר תוצאה בזמן סביר ( או בכלל) , אני יודע שקיים רצון עז לזהות את המיידים ולפתור את הסוגיה.

 

• תגובת מועצה אזורית משגב:

האירועים של משפחת אינשטיין מיעד, מוכרים ומטופלים ע"י מועצה אזורית משגב.

ראש המועצה אכן הגיע לביקור בבית המשפחה, שמע את הפרטים מבני המשפחה ומגורמי הבטחון, ומאז הוא בקשר רציף עם ראש מועצת שעב, יחד הם עוסקים בפתרונות ובדרכי הסברה למיגור התופעה.

המקרה נמצא כעת בחקירה של משטרת ישראל וגורמי בטחון נוספים.

יחד עם זאת, מנכ"לית המועצה ומנהל אגף הביטחון של המועצה מסייעים למשטרת ישראל במידע של הסיור הכפרי, בהגברת הנוכחות, ועומדים בקשר עם יו"ר הועד של יעד.

 

• ממשטרת ישראל נמסר:

התלונה הראשונה על זריקת אבנים לעבר בית המשפחה התקבלה בסוף ינואר2021 ומאז הוגשו עוד שתי תלונות כשהאחרונה בהן הוגשה בחודש מרץ 2021.

 

עם הגשת התלונה משטרת ישראל פתחה בחקירה אינטנסיבית, בהעדר מידע המאפשר לזהות את הנערים, בוצעו פעולות לאיתורם שכללו מארבים ותצפיות בסמוך ליישוב, וניסיונות לאתר נערים וילדים בעלי פרטי לבוש דומים ביישובי הסביבה. בימים אלו החקירה משולבת יחד עם כוחות הביטחון בעלי כלים נוספים לטיפול בפשיעה בעלת מאפיינים לאומניים, ומשטרת ישראל תמשיך לפעול במטרה לשמור על ביטחון המשפחה.