א-לה גוש | עיתון תושבי משגב | מטיילים

טיול קרנבלים באיטליה / עודד אביטל

כששומעים את צמד המילים "טיול קרנבלים" מיד עולה המחשבה בראשינו – ריו דה ז'ניירו, תופים, תהלוכות רחוב, מוסיקה ונשים שחומות עור – רקדניות המנענעות את גופן העירום בחושניות לצלילי מוסיקת הסמבה.

אבל רגע, הרי אנו באירופה. צפון איטליה. פברואר. עירום? לא קר מדי? מישהו פה לא התבלבל? לא, לא התבלבלנו. אכן קרנבלים, ובאותו חודש.

העילה לקרנבל היא אותה עילה – לחגוג את הימים האחרונים לפני צום הלנט (יום שישי הקדוש) 40 ימים לפני צליבתו של ישוע, הימנעות מתענוגות גופניות ומאכילת בשר CARNE עד חג הפסחא.

ומכיוון שבעת העתיקה לא הייתה טכנולוגיית קירור והקפאה, ולא יעלה על הדעת לזרוק מוצר מזון חיוני ויקר ללא סיבה, התכנסו המאמינים ערב לפני תחילת הלנט וערכו סעודה וחיסלו את כל הבשר שהיה בבית. סילוק = ;VALE בשר =CARNE וזה בעצם פירוש השם "קרנבל".

בטיולנו ביקרנו ב-4 ערים שלכל אחת מהן קרנבל עם צביון מיוחד ושונה משלה, הכולל הסברים היסטוריים לקיומו.

"קרנבל המסכות" בוונציה

נתחיל, איך לא, עם הקרנבל הכי מפורסם בצפון איטליה הלא הוא "קרנבל המסכות" של ונציה. ונציה, העיר הרומנטית בעולם, שיושבת על הלגונה באזור הים האדריאטי. בדוכסות של ונציה התפתחה תרבות סאטירה ידועה בשם COMADIA DEL ARTE . על פי תרבות זו הציגו טקסטים מאחורי מסכות. כמו כן, בסוף תקופת ימי הביניים ותחילת תקופת הרנסנס היפה, נהגו להתלבש בגלימות ובמסכות על מנת להימנע מתופעת ה "פאפאראצי". אותם שחקנים הלא מזוהים יכלו למתוח ביקורת על השלטון – הדוג'ה, אך זה כעס והורה לבטל את חבישת המסכות. דבר זה גרם לכעס מההמון ולבסוף הוחלט שניתן להתחפש באישור במשך 10 ימים. אלו הם 10 ימי הפסטיבל. אלמנט נוסף לחגיגה היה השתוללות מינית פראית מבלי להזדהות, וכך לא הייתה מחויבות לתוצאות, ללא החלפת מספרי טלפון, מיילים או וואטסאפ….אחרי כל העינוגים נפרד כל אחד לדרכו, ושלום על ישראל.

ונציה, המכונה: "הטריפל SSS : "SUN SEA SEX

עוד סיבה לחגיגה היא: בתקופה זו שהיא תקופת חורף, עם סיום חגיגות חג המולד וחגיגות השנה החדשה, הכול נעשה שקט והחג הבא עוד רחוק. לכך נוסיף גם תקופה דיג חלשה. לכן היה צריך להכניס קצת חיים ולמנוע התמרמרות ומרי מפשוטי העם.

סיירנו בעיר התעלות המקסימה ובה המון אנשים שמחים עליזים ומחופשים, ביקרנו בכיכר "סאן מארקו" המפורסמת עם מגדל השעון, חצינו את גשר "הריאלטו", ביקרנו ב"מרקטו" – שוק הדגים והירקות, טעמנו מהקפה המשובח בקפה "פלוריאן" – בית הקפה הראשון באיטליה שהגיש שהובא מטורקיה, לאחר כיבושה ע"י מעצמת ונציה דאז. סיפרנו את סיפורה של הקהילה היהודית, כמובן, וביקרנו בגטו הראשון בעולם שבו יישבו את היהודים, הכרנו את מרקו פולו בן העיר ואת קזנובה – המאהב שברח מהכלא, דיברנו על גולדוני – המחזאי של "משרתם של שני אדונים", את "הסוחר מוונציה" של שייקספיר, התוודענו אל אמנות הרנסנס, אל הצייר קנלטו – הצייר שהיה מאוהב בונציה, סעדנו במסעדה מקומית וצפינו בתהלוכות בכיכר שממול הבזיליקה המרשימה.

ביקרנו גם באי הזכוכית MURANO , ביקרנו בבית מלאכה מקומי לייצור זכוכית. ענף זה היה אחד ממקורות הפרנסה הראשונים בוונציה במאה ה-10. בתחילת ימיה הראשונים של ונציה חוץ מביצות וחול לא היה דבר, למעט חול וחול וביצות וים. מה שנותר היה לעשות הוא לייבש מי ים ולייצר מלח (המלח היה מוצר חשוב בתקופה זו ושימש לשימור בשר) ולייצר זכוכית מהחול שבאי.

את היום השני התחלנו בעיירה הקסומה borgetho sol minco – בורגטו על נהר המינצ'ו. מקום זה היה תחנת העצירה של נפוליאון בדרך לקרבות מול האוסטרים. מקום קסום ששימש מוצב אסטרטגי של משפחת סקאליגרי המפורסמת ששלטה על הנהר ועל שטחיה החקלאיים של ורונה מפני פלישת הלומברדים ואנשי מנטובה השכנים. בקיצור מקום קסום לקפה הראשון של היום.

הקרנבל השני – או רומיאו ויוליה

ורונה פסטיבל הניוקי השנתי. עיר זו שהייתה מקום הנופש של יוליוס קיסר נמצאת גם היא במחוז ונטו בצפון. זוהי עירם של רומיאו ויולה, ובמרכזה הארנה הרומית המפורסמת (20.000 מקומות ישיבה).

סביב הארנה ובסמטאות העיר מתקיימת בקרנבל זה תהלוכת "מלך הניוקי" או "מלך האהבלים". גם קרנבל זה אינו בהקשר נוצרי אלא בהקשר מקומי-היסטורי. הוא מספר על היתר מיוחד שניתן למשך 4 ימים שלפיו העבדים הופכים לאדונים ולהיפך, ואז ממנים את שוטה הכפר לשליט. בימים אלה ניתן לו היתר לחתום על אגרות, על חוזים וכד', וגם לשכב עם פילגשי השליט. אבל נא לא להתבלבל – היתרים אלה היו תקפים רק ל- 4 ימים, ולאחר ההילולה והאקסטזה הוצא אותו שוטה להורג במרכז העיר, כדי להוכיח להמון מיהו השולט האמתי…

והניוקי? איך הוא קשור? ובכן במאות ה-17-16 היו מאבקים בין המשפחות העשירות השולטות בעיר. דבר זה גרם לקרב על העלאת המיסים. מי שסבל כמובן ממאבק זה היו בני העם הפשוטים. ברגע שהמס על הקמח עלה ולא הייתה אפשרות לשלם עליו, הרי שלא היה לאזרחים ממה לחיות, כי הרי הקמח הוא מוצר בסיסי ללחם ולמוצרי מזון אחרים. מספרים על בחור שביום בהיר רץ בטירוף ברחבת כיכר העיר והחל לשבור ולהפוך את כל דוכני שקי הקמח. אחד מבני המשפחה הבין שהמצב הזה יכול להוביל למהפכה ולכן הורה שעל המוצרים הבסיסיים כגון קמח, ביצים ושמן לא תהיה העלאת מס ולכן מאותו היום תוכל כל משפחה להכין את הניוקי הטעים ללא בעיה.

בקרנבל מתקיימת תהלוכה ובה מלך האבלים צועק על כרכרה גדולה ובידו מזלג ענק. במזלג נעוץ ניוקי. התהלוכה הצבעונית מלווה במוסיקה והמוני נערים משחזרים את הפיכת שקי הקמח באוויר. כדברי השליט: "מי שבידו ניוקי ומזלג, אינו דואג לְעולם".

לא פסחנו על ביקור בבית הכנסת המרשים בעיר מתחילת המאה ה-19, על כיכר התבלינים, על פסלו של דנטה – הקומדיה האלוהית, על ביתה של יוליה, וכמובן על קניות ב- VIA MAZZINI המפורסם.

בולוניה – עיר הבירה של הקולינריה ותהלוכת ימי הרנסאנס. הקרנבל השלישי

בדרך לפסטיבל הרנסנס המקסים בפראררה עזבנו את מחוז ונטו וירדנו דרומה למחוז הקולינרי והגדול באיטליה EMILIA ROMANIA . את המחוז חוצה נהר ה"פו" המפורסם, היוצר דלתא רחבה. דלתא זו יוצרת עמק ירוק ופורה כל השנה.

עצרנו בעיר מודנה ( זאת של ה"פררי" וה"למבורגיני") וביקרנו בחווה ליצור גבינת הפארמז'ן.

תהליך ייצור גבינה זו הוא ארוך ויסודי, והתורה עוברת מאב לבן, לפי מסורת של שנים. רק 5 חוות במחוז אמיליה קיבלו את החותמת המאשרת את ייצור הגבינה לפי התקן. טעמנו, קנינו והמשכנו לחווה של משפחת ליאונרדי – יצרנית חומץ הבלסמי המפורסם. גם שם טעמנו ונהנינו. אחרי ה"מתאבנים אפרטיבו" התחלנו להיות רעבים. ואין מקום יותר טוב לאכול מאשר הבירה הקולינריה הלא היא: LA GROSSA LA DOTA LA ROSSA בולוניה הגברת המלומדת השמנה והאדומה.

הכיכרות, הכנסיות וכמובן סמטאות שוק האוכל לרבות המעדניות, נקניקי המורטדלה, הפסטות, הרטבים, הריחות והצבעים וכמובן פסטה ראגו הבולונז המפורסם… חוויה קולינרית משגעת. הרגענו את הבטן וסיירנו בכיכר העיר מול פסלו המפורסם של נפטון, ראינו את חדר המדע המפורסם מהאוניברסיטה הראשונה בבולוניה משנת 1088, החדר שבו למדו וחקרו ליאונרדו ומיכאל אנג'לו את גוף האדם.

אז אם ונציה היא SSS , בולוניה היא TTT :

TORRE – מגדל

TERTOLINI– פסטת טרטוליני עם רוטב ראגו

TETA – חזה שופע של בנות העיר

משם נסענו לפראררה היפה לתהלוכת ימי הרנסנס. זוהי עיר קטנה וקסומה ובמרכז מבצר יפה. סיפרנו על הגברת היהודייה העשירה והחשובה, הלא היא חנה בנבנישתי נשיא, המכונה "דונה גרציה". בזכות קשריה ועושרה היא פעלה רבות להגנת מעמד היהודים וגם ניסתה לרכוש מהעות'מנים את העיר ירושלים, ללא הצלחה. לעומת זאת היא רכשה את העיר טבריה, שכנתנו בגליל.

הקרנבל הרביעי – תהלוכת בובות ענק בוויארג'יו

לטעמי – זהו הקרנבל הגדול והמרשים ביותר.

הדרמנו שוב לכיוון מערב לוויארג'יו, העיר השוכנת בחופי הריביירה הצרפתית. מדי שנה, בסופי השבוע של חודש פברואר מתקיימת בעיר תהלוכה גדולה של בובות ענק, עם נושאים מגוונים. הכול החל לפני כ- 140 שנה, כשצעירי העיר יצאו במחאה אל מול עסקני העיר ושליטיה. ומאז זה הפך למנהג קסום ולחגיגת ענק ברחוב הראשי המקביל לים.

בדרך לשם עצרנו באחד מסמלי איטליה היפה הלא הוא העמוד העקום – "פיזה".

זהו עמוד פעמוני הקתדרלה הנוטה על צדו מזה כ- 800 שנה. הוא בנוי בסגנון גותי מרשים. ב"פיזה" נולד אחד מגדולי המדענים בכל הדורות – גלילאו גלילי, ממציא הטלסקופ. בזכותו הבין העולם שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך, כפי שטענה הכנסייה. על המגדל הזה הוא ביצע את ניסוי נפילת חפצים בעלי מסה שונה, בכדי להפריך את תיאוריית אריסטו כי חפצים כבדים יותר נופלים מהר יותר מחפצים קלים יותר. זהו מקום מאוד יפה.

כמו כן טיילנו בעוד ערים ועיירות יפים כגון בפאדובה, באסאנו דל גראפה עם טעימות מהיין הגראפה המשובח, מודנה, ועוד.

קרנבלים, אוכל טוב, קפה משובח, טירמיסו, גלידה…מה צריך עוד?

אריוודרצ'י עד לפעם הבאה. צ'או!

***