אנשי "רעים" להתרועע / מלכה מאור

"חוסר החיבור הפשוט, הבטוח והזורם עם נערים אחרים מוליד את הקושי העיקרי – הבדידות # בגיל הנעורים חווים את עוצמת הבדידות במלוא עוצמתו # ככל שהילד שלנו גדל יכולנו לראות בבירור ובכאב גדול את הבידוד שלו הולך וגובר # בשנה אחרונה הוא שקע ונעצב עד שנודע לנו על תוכנית "רעים" שהגיעה למשגב # כשהזמן עבר והמפגשים הפכו לחלק משגרת השבוע שלו, עמדנו מופתעים ומאושרים לראות איך הוא, לראשונה בחייו, מבקש להגיע למפגש עם בני נוער אחרים בני גילו # הוא חסכן ובררן במילים, אבל כשהוא חוזר מהמפגש ואומר את צמד המילים "היה כיף" אנחנו לא צריכים יותר כדי לדעת שהנה, מצאנו את מקומנו #
***
זהו ציטוט מתוך דבריה של אֵם שבנה משתתף באחת מקבוצות "רעים" במשגב בהנחייתה של דגנית פרץ. הכתבה שלפניכם שופכת אור על התוכנית החברתית "רעים", תוכנית המיועדת לבני נוער ובוגרים המתמודדים עם קשיי תקשורת, ועל הקבוצות הפועלות במסגרת מרכז קהילתי משגב. הקבוצות הקיימות פתוחות למצטרפים חדשים

תוכנית "רעים" הפועלת במרכז הקהילתי משגב היא תוכנית ארצית של החברה למתנ"סים, היא מפעילה קבוצות חברתיות לילדים, לבני נוער ולמבוגרים המתמודדים עם קשיי תקשורת, עם לקויות למידה מורכבות ועם הסתגלות חברתית.
התוכנית קיימת כבר 14 שנה. יזמה אותה אימא לילדה בת 14 כאשר למסיבת היום הולדת של בתה לא הגיע אף ילד. האימא, שהייתה עובדת של החברה למתנ"סים, החליטה שלבת שלה יהיו חברים. מאירוע פרטי מתסכל זה נולדה התוכנית ונוסדה הקבוצה הראשונה. נכון להיום היא פועלת ב-26 מתנ"סים ב-24 רשויות רחבי הארץ.
המשתתפים בקבוצות של תוכנית "רעים" חשים כי הם נמצאים בקבוצת השווים, יחד עם אחרים הדומים להם. מקום המפגשים של הקבוצות במרכז הקהילתי, במקום שבו מתקיימים חוגים לכלל האוכלוסייה, תורם לתחושת הערך העצמי של משתתפי התוכנית ולשילוב החברתי שלהם בקהילה.

תוכנית "רעים" במשגב
בחודש מאי השנה החלה לפעול תוכנית "רעים" גם במרכז הקהילתי משגב, ועל כך גאוותה של מנהלת המרכז הקהילתי אילה סיון בן-יוסף:
"תפיסת הצוות המקצועי במרכז הקהילתי משגב היא שהמרכז הקהילתי יהיה בית עבור כל תושבי משגב והסביבה באשר הם. באחריותנו להנגיש את הפעילות האיכותית שיש לנו גם למי שמתמודד עם קשיים מסוגים שונים. זה הרציונל להפעלת התוכנית אצלנו.
התוכנית נולדה כתוצאה משיתוף פעולה מבורך בין החברה למתנ"סים לבין המרכז הקהילתי שלנו, האגף לשירותים חברתיים במועצה ואגף החינוך במועצה.
נעשית עבודה שוטפת של הרכזת והמנחה של התוכנית דגנית פרץ עם צוות בית הנוער בניהולו של אדם גורן, עם נירית אבן שדה– עובדת סוציאלית לבעלי צרכים מיוחדים, עם מנהלי בתיה"ס העל יסודיים ועם יועצות בתיה"ס. מלווה את התוכנית חן ליאור, מדריכה מוסמכת מטעם תוכנית 'רעים' בחברה למתנ"סים".
במרכז הקהילתי משגב פועלות 2 קבוצות: קבוצת בני הנוער – בגילאי 19-14, שנפתחה בחודש מאי השנה, וקבוצת הצעירים בגילאי 30-19, שנפתחה באמצע חודש זה (אוקטובר 2017).

דגנית פרץ המנחה את קבוצות "רעים" במשגב, תושבת מנוף, היא בעלת הכשרה בתרפיה באמנות, מטפלת ומאבחנת בגישה הנוירו-התפתחותית תפקודית (NDFA), מתמחה בוויסות חושי ובעלת ניסיון רב בעבודה עם ילדים ובני נוער. היא עוסקת גם בהדרכת הורים.
על דבריה של אילה סיון בן-יוסף מוסיפה דגנית פרץ ומרחיבה: "החזון של המרכז הקהילתי היה להביא לפה תוכנית חברתית שמאפשרת השתתפות בפעילות לחבר'ה שאינם מוצאים את עצמם בחוגים אחרים. כולנו גאים מאוד בקיומה של תוכנית זו אצלנו".
והיא מדגישה: "הקבוצות פועלות בבית הנוער במרכז הקהילתי. הרעיון הוא שהתוכנית פועלת במקום שבו מתקיימים חוגים לבני נוער במהלך שעות אחר הצהריים, כחלק בלתי נפרד מפעילות הנוער והמרכז הקהילתי כמו חוגי מוסיקה, חוגי הסיירות, תנועות הנוער ועוד. זהו בית שמגיעים אליו כולם".

תהליך האיתור
כדי לאתר את המשתתפים הפוטנציאליים בקבוצות "רעים" נמצאת פרץ בקשר עם יועצות חינוכיות ועם הצוותים הטיפוליים בבי"ס עומר ובבתיה"ס העל יסודיים האחרים במשגב, עם האגף לשירותים חברתיים במועצה, ועם מטפלים במשגב. הגורמים הנ"ל ממליצים בפניה על החבר'ה המתאימים להיות בקבוצות החברתיות הנ"ל, והיא פונה אל הוריהם. "חשוב לי להדגיש כי יש לי שיתוף פעולה נהדר עם האגף לשירותים חברתיים ועם מערכת החינוך במשגב, וזה לא מובן מאליו", היא מבהירה.
פגישת ההיכרות בין פרץ לבין בני הנוער המיועדים לקבוצת הנערים נעשית בשיתוף עם ההורים.
מסתבר שמשפחות במשגב שיש להן ילדים עם לקויות תקשורת אינן מרבות לדבר על כך.
מתארת פרץ: "בעקבות ההמלצות אני פונה להורים שיש להם ילדים עם לקויות תקשורת. קיבלתי תגובות כמו: 'סוף סוף אנחנו יודעים שיש עוד משפחות כמונו, שלא לכולם קל כאן, במשגב', ועלו גם ציפיות: 'התקווה שלי היא שלבת שלי תהיה חברה אחת טובה'".

המטרה: לצאת ממעגל הבדידות
מהי המהות של קבוצה בתוכנית "רעים"?
פרץ: "זו קבוצה חברתית כמו בתנועת נוער. אלה חבר'ה שיש להם איזשהו קושי תקשורתי והם מתמודדים עם קשיים חברתיים. הם לא מוצאים את עצמם בתנועת נוער רגילה או במסגרות חברתיות אחרות. מה שמאפיין אותם זו הבדידות. אין להם מסגרת שהם חשים בה תחושת שייכות.
מטרת הקבוצה בתוכנית 'רעים' היא להוציא אותם ממעגל הבדידות תוך הקניית מיומנויות חברתיות חדשות. המרחב הקבוצתי הקטן שהם מרגישים שייכים אליו כחלק מקבוצת השווים מאפשר להם לתרגל את המיומנויות בסביבה תומכת, באמצעות כל מיני פעילויות".
והיא מוסיפה בסיפוק: "כבר עכשיו ניתן לראות שנרקמות בקבוצות חברויות.יש חבר'ה שנפגשים בהפסקות בביה"ס וגם בשעות אחר הצהריים. לחבר'ה האלה לא היו בעבר מפגשים מהסוג הזה".
קבוצת הנוער פועלת מאז הקמתה ברציפות, למעט שבועיים במהלך חודש אוגוסט. לדבריה, "הזמן הזה שבו אין לימודים בביה"ס הוא זמן של 'רֵיק' ושל 'לבד' עבור אותם חבר'ה, ודווקא אז יש יותר צורך במפגש הזה בתוך הקבוצה".
מהם תפקידייך כרכזת התוכנית במשגב?
פרץ: "אני נמצאת בקשר עם כל הגורמים שהזכרתי ואני מקימה את הקבוצות.
כל קבוצה נפגשת אחת לשבוע, בימי רביעי, בשעות שונות. אורכו של המפגש הוא שעה וחצי, כולל רבע שעה הפסקה. ההפסקה חשובה כי היא מקנה גם כן הזדמנות לתקשורת מסוג אחר, כזו שהיא לא בתוך הקבוצה עם הסדר המובנה.
כל המשתתפים בקבוצות באים מתוך מוטיבציה ורצון שלהם. בכל מקרה, יש לכל אחד תקופת ניסיון של חודש וחצי, כדי להחליט אם הוא רוצה להמשיך בקבוצה. "בכל שלב ניתן לעזוב את הקבוצה. מצד שני – זוהי 'קבוצת רכבת' – תמיד אפשר גם להצטרף אלינו".

התכנים בקבוצות של "רעים"
הקבוצות מאפשרות עבודה על מיומנויות חברתיות בתוך הקבוצה מתוך התנסות חברתית אמיתית ומתוך למידה חווייתית. המפגש השבועי במרכז הקהילתי משלב שיחות, פעילויות, משחקי תפקידים ודיונים. בנוסף למפגשים אלה מתקיימות גם פעילויות מחוץ למקום המפגש הקבוע ויציאות לבילוי משותף של חברי הקבוצה, כגון: צפייה בסרטי קולנוע, פיקניקים, באולינג, וישיבה בבית קפה, במטרה להתגבש וליהנות, בדגש על התנסות במיומנויות חיים נדרשות.
הליווי המקצועי בתוכנית מתקיים גם מעבר לשעות המפגש הקבוצתי ביוזמות למפגשים עצמאיים ולקשרים בין חברי הקבוצה מחוץ לשעות הפעילות– בין אם לצמדים, לזוגות,לתתי קבוצות או לקבוצה כולה. לכך מתווספת עזרה בפיתוח דרכי תקשורת רלוונטיות בין חברי הקבוצה לבין עצמם בוואטסאפ, בפייסבוק ובטלפון, בנוסף למפגשים.
תתארי לי איך מתנהליםהמפגשיםבמשגב ועל ההתנהלות בקבוצה
פרץ: "פתחנו את המפגשים בתהליך של היכרות ולמידה על כללים של קבוצה, הכללים שחברי הקבוצה מסכימים עליהם. חברי הקבוצה למדו להכיר אחד את השני עם נקודות הדמיון ביניהם ועם השונות.
בהכשרה שלי אני מטפלת באמנות, לכן אני מביאה הרבה כלים מהתחום בדיבור הקבוצתי. את המפגש אנחנו מתחילים בסבב 'מה שלומי'. כל אחד משתף את הקבוצה במה שהוא רוצה – מה עבר עליו השבוע, דבר משמעותי שהוא חווה וכד'. זה יוצר שיח מאוד מעניין. לאחר מכן מתקיימת פעילות מובנית. התחלנו מפעילויות הקשורות בהיכרות הדדית, בכל מיני דרכים – דרך אמנות, דרך משחק, דרך תנועה, ועוד. כל אחד משתתף בדרך ובמינון המתאים לו. זה נעשה באופן מאוד הדרגתי ובאופן המותאם להם. אני חייבת לציין שהקבוצה הנוכחית היא קבוצה מאוד פתוחה. החבר'ה הגיעו עם המון מוטיבציה.
בימים אלו המפגשים מוקדשים גם לתכנון יציאות לבילוי מחוץ לחדר המפגש הקבוע. קיימנו, למשל, מפגש פיקניק בחיק הטבע וחגגנו ימי הולדת ביחד. כבר החלו להיווצר קשרים אישיים בין חברי הקבוצה. חלקם נוסעים ביחד למפגשים וסביב הנסיעות המשותפות נוצרות אינטראקציות בין המשתתפים בקבוצה.
כחלק מהלמידה של מיומנויות חברתיות פתחנו לקבוצה קבוצת ווטסאפ. התנסות זו מלמדת כיצד להתנהל בקבוצה באופן שאינו פוגע, מה נכון לכתוב בקבוצה מסוג זה ומה לא".
הורים של חברי הקבוצה מביעים שביעות רצון מהשתתפות של ילדיהם בקבוצה ומספרים שעבורם זו הפעם הראשונה שילדיהם הולכים ברצון למפגשים חברתיים מסוג זה והתחושה היא שהם מצאו את מקומם.
פרץ נרגשת מתגובות ההורים: "אחת האימהות אמרה לי שזו הפעם הראשונה שהבן שלה מוכן להשתייך לאיזושהי קבוצה חברתית כזו, והיו להם ניסיונות רבים בעבר לצרף אותו לקבוצות חברתיות מסוגים שונים, והוא לא היה מוכן לשתף פעולה. אולי זה גם עניין של בשלות של גיל (הוא בן 18.5), זה מאוד משמח".

"רכשתי לי חברים חדשים"
פרץ אינה מסתירה את התלהבותה כשהיא מתארת את הקבוצה: "זו קבוצה מאוד מרגשת. המשתתפים באים אליה עם השתוקקות לקשר. אלה חבר'ה עם איכויות. מכיוון שזו קבוצה של צעירים הם באים גם עם הרצון להכיר בני זוג".
וכראיה להצלחת התוכנית מעיד אחד הנערים מקבוצת הנוער:"אני הגעתי ל'רעים' מדוכא, לא יוצא מהבית וחסר חברים. בעצם, להגיע ל'רעים' נתן לי מפגש חברתי ומטרה לצאת מהבית.
קיבלתי טיפים איך להתמודד עם מצבים חברתיים מורכבים ואפילו רכשתי לי שם כמה חברים חדשים".
והדלת למצטרפים חדשים פתוחה לרווחה, ובעיקר לרווחתם של החבר'ה המתמודדים עם קשיי תקשורת.

קבוצות "רעים" במשגב פתוחות למצטרפים חדשים
קבוצת הנוער (גילאי 19-14) וקבוצת הצעירים (גילאי 30-19) פתוחות להצטרפות של משתתפים חדשים.
לפרטים ולשאלות ניתן לפנות לדגנית פרץ, הרכזת והמנחה של תוכנית "רעים" במשגב
בטלפון 054-2554883

דבריה של אם לנער מקבוצת הנוער:
"לראשונה בחייו, מבקש להגיע למפגש עם בני נוער אחרים בני גילו"
"כשהוצע לנו לראשונה לבוא למפגשי 'רעים' היינו ספקנים. ניסיון העבר עם הבן שלנו בן ה -18, הוכיח שהיכולת שלו להתמיד או אפילו לשאוף למפגשים חברתיים הוא נמוך מאד, כמעט אפסי.
מעצם לקותו, הוא לא מעוניין במפגשים חברתיים, הוא מעדיף את הלבד, ונמנע במכוון מכל פגישה או פעילות של בני נוער בני גילו. את זמנו הפנוי לאחר שעות הלימודים, הוא מבלה בשהייה מול מסך ה 21 אינץ' של המחשב שלו, במשחקי אסטרטגיה ובמלחמה מול 'חברים' מכל העולם. את מפגש ההיכרות עם מנחת המפגשים, דגנית, עשינו תוך 'עסקה' מולו: הוא יסכים לבוא למפגש ההיכרות ובתמורה יקבל זמן מסך נוסף.
הפגישה הראשונה עברה בהצלחה, ואז הוא התחיל להגיע אחת לשבוע למפגשים. מתארגנים על הסעות, סנדוויץ' בתיק, ומתפללים שהילד יתמיד. אולי הפעם?
כשהזמן עבר והמפגשים הפכו לחלק משגרת השבוע שלו, עמדנו מופתעים ומאושרים לראות איך הוא, לראשונה בחייו, מבקש להגיע למפגש עם בני נוער אחרים בני גילו. שמענו בשקיקה כל חוויה שסיפר מהמפגש, מה היה? על מה דיברו? מה עשו? טוב, הוא לא מספר הרבה…הוא חסכן ובררן במילים, אבל כשהוא חוזר מהמפגש ואומר את צמד המילים 'היה כיף' אנחנו לא צריכים יותר כדי לדעת שהנה, מצאנו את מקומנו. ומכאן אפשר רק לצמוח. תודה מקרב לב לצוות רעים.
א.ה (תושבת משגב)"

דבריה של אם של נער נוסף מקבוצת הנוער:
"חוסר החיבור הפשוט, הבטוח והזורם עם נערים אחרים מוליד את הקושי העיקרי – הבדידות. בגיל הנעורים חווים את עוצמת הבדידות במלוא עוצמתו. ככל שהילד שלנו גדל יכולנו לראות בבירור ובכאב גדול את הבידוד שלו הולך וגובר.
בשנים האחרונות המצב שלו הגיע עד קיצון כשהוא נותר ספון בבית ונמנע לחלוטין ממפגש, ולו אקראי, עם בני גילו. בשנה אחרונה הוא שקע ונעצב, עד שנודע לנו על תוכנית'רעים', שהגיעה למשגב ושקבוצה חברתית נפתחת.
נוצר קשר עם דגנית ובננו הסכים להיפגש ולהתרשם, אם כי בקושי רב. בפגישת ההיכרות ראינו איך בננו מרים לאט עיניים ומנהל שיח עם מי שמבינה. הרוך, מאור הפנים, השיחה המחברת והנוגעת עשו את שלהם.
למפגש הראשון הוא הגיע בפיק ברכיים, חיוור כסיד וחזר זקוף יותר, עם חוויות, רעיונות ותחושת שייכות והרבה יותר חיוניות.
המפגש עם נערים שחולקים קשיים דומים על אף שהם שונים ומגוונים, תחת הנחייה רגישה ומקצועית והקנייה של כלים חברתיים תוך כדי, הוא מקום חשוב מאין כמוהו.
לנו כהורים זאת חגיגה להסיע אותו לפעילות ולדעת שהוא עכשיו עם חברים. עבורו זאת אפשרות להיות בקבוצה ולהתפתח.
דגנית תמיד קשובה ונכונה להקשיב ולייעץ.
זאת הזדמנות עבורנו לחלוק עם תושבי משגב. הילד שלנו לאורך שנותיו פגש כל כך הרבה לעג, דחייה ועלבונות שאיתם הוא חי עד היום.
חשוב שכלל ההורים במשגב ינהלו שיחה עם ילדיהם ויבררו עם ילדיהם את יחסם לילדים שונים ביישובים ובביה"ס.
חשוב מאד שגם רכזי הנוער יהיו ערניים למצב שבו ילד נמנע ומתבדל ושיעשו מאמץ להכליל אותם ולהטמיע אותם בקבוצת הגיל, ככל שניתן.
אנו מלאי תודה הערכה על המקום שניתן ועל האכפתיות והחיבוק. בברכת שנה טובה".