מרימים לחבטה / סימה שי

ב- 26.12 יעניק איגוד הסופטבול הארצי 2 פרסים לספורטאים מצטיינים ממשגב: האחד פרס לספורטאית הסופטבול המצטיינת– שני אבדלס מגילון; השני – פרס למאמן הסופטבול המצטיין יניב רוזנפלד משורשים | בשקט בשקט הפכה משגב למעצמת סופטבול ארצית עם 120 ספורטאים בקבוצות במשגב עם הכרה ארצית משמעותית | זוהי הצלחה שמחממת את הלב ומקור לגאווה משגבית | מה זה סופטבול? קראו את הריאיון המהנה שערכתי עם המצטיינים

נפגשתי עם שני אבדלס ועם יניב רוזנפלד לריאיון לכבוד קבלת פרסי ההצטיינות. גילוי נאות: יניב הוא שכן וחבר וזה תמיד משמח אותי לפגוש אותו.

"זה לא המשחק הזה שמתנגשים בו?" זו התגובה השכיחה שמקבלת שני כאשר היא מספרת שהיא משחקת סופטבול. ולא סתם משחקת: היא משתתפת בשתי נבחרות – נבחרת של נערות ונשים, ובנבחרת ישראל בסופטבול.

שני לומדת בכיתה י"א בעל-יסודי משגב, במגמת ביולוגיה-כימיה והנדסה ביו רפואית. בין לבין היא גם מתאמנת מספר פעמים בשבוע בחדר כושר, משחקת ומדריכה סופטבול לילדים, ובזמנה הפנוי היא משצי"ת (מדריכת שטח צעירה). עם כל האיכויות הללו, היא צנועה מאוד ושותקת רוב השיחה. מזל שהגיעה עם יניב.

 

 

 

 

 

"סופטבול הוא משחק קבוצתי"

"סופטבול זה משחק קבוצתי. יש בית ויש שדה", מסביר מאמן קבוצות הסופטבול והבייסבול במשגב. "החבטות הן פעם בבית ופעם בשדה. בשדה יש 9 שחקניות, כל פעם בתחנה שונה. המיוחד בשני זה שהיא משחקת במגוון רחב של תפקידים: 6 מתוך 9 – יש לה גמישות. היא אף פעם לא תגיד 'לא'. תמיד לוקחת את התפקידים כאתגר וזה מקסים בעיניי. יש לה ביטחון עצמי ואינטליגנציה רגשית גבוהה.

במשחק עצמו עולה הרבה הנושא של התמודדות עם כישלון: יש בו 3 ניסיונות חבטה, ואם אתה מפספס פעמיים – אתה נעשה קשה מאוד עם עצמך. המיוחד בשני זה שהיא עושה הפרדה מוחלטת בין הפעמיים הקודמות לבין החבטה השלישית: היא יודעת לקרוא נכון את השטח והיא החובטת הכי טובה שלנו בקבוצת הנערות".

שני: "אני פשוט אומרת לעצמי שאני חייבת לתת הכול בחבטה השלישית, לא משנה מה קרה קודם".

מה ההבדל בין בייסבול לסופטבול? הכדור בסופטבול רך יותר, כמשתמע מהשם?

יניב: "סופטבול ובייסבול הם משחקים דומים מאוד. בעיקרון, מגרש הסופטבול קטן בשליש מהבייסבול, וכן, בסופטבול זורקים את הכדור מלמטה, בבייסבול מלמעלה. ההבדלים הם קצת כמו בין כדורגל לקטרגל".

שני נותנת לי להרגיש את כדור הסופטבול שיש לה בתיק– קשה כמו אבן. מסתבר שהיסטורית, כשענף הסופטבול עשה את צעדיו הראשונים,הכדור היה רך מעט יותר מאשר בבייסבול.

רוזנפלד: ספורט נשים ונערות יקר לליבי

יניב משחק ומאמן סופטבול ובייסבול שנים רבות, וכשהוא מדבר ניכרת בו אהבה גדולה לספורט, ומקום מיוחד בלב לספורט נשי. הוא מסכים איתי שהסופטבול והבייסבול לכמעט שאינם מוכרים, ובכל זאת יש המון ספורטאיות בקבוצות.

יניב, האם ניתן לומר שהן הגיעו לתחום בעיקר בזכות ההיכרות איתך?

"החלל שהיה קיים במשגב בענפי ספורט לבנות הפריע לי, מפני שהכרתי את הבנות שאימנתי בטניס. מבחינה תחרותית, בכיתות ח', ט' הן כבר חיפשו ספורט אחר ולא היה כאן מענה. מההיכרות שלי עם הבנות הללו ועם יכולות החבטה שלהן, ידעתי שהן ייהנו מאוד מהסופטבול. זה משחק שהוא 'פאן': יותר חברותי, כיף להיות בתוכו. כשהתחלתי את הפרויקט של הסופטבול לפני כמה שנים, גייסתי בתוך חודש 15 נערות מכיתות י'- י"ב. עד כדי כך היה ואקום בתחום".

יש לך למעלה מ-100 חניכים שאתה קשור אליהם, אבל ניכר שספורט נשים ונערות יקר במיוחד לליבך

"נכון. גדלתי בבית ובקהילה שבהם הספורט הוא שוויוני. אימא שלי דיברה תמיד על שוויון מגדרי. לפני שהתחלתי לאמן במשגב אימנתי שנתיים בליגה המקומית בארה"ב, ושם,בתוך קבוצה של 10 שחקנים צריכות להיות לפחות 4 נשים, אחרת אתה מפסיד טכנית. זו תפיסה הרבה יותר מתקדמת מאשר בארץ. אני מאמין בשוויון בין נשים לבין גברים ורוצה להוביל את זה בספורט הלכה למעשה".

רוזנפלד: "אני מאמין שצריך למצוא בחיים משהו שאתה טוב בו"

איך הגעת לספורט ולאימון?

"אני מאמין שצריך למצוא בחיים משהו שאתה טוב בו. אני בא מבית של הורים גרושים, שניהם וגם אני גרים בשורשים. אני מחובר מאוד לקהילה שלי, אבל לא מצאתי את עצמי בביה"ס, על אף שהיה לי חשוב מאוד להצליח בלימודים. בסופו של דבר עשיתי כל מאמץ והוצאתי בגרות, אבל הלימודים זה המקום החלש שלי. הייתי טוב מאוד בטניס, אבל בספורט התחרותי היה לי לא קל: זה דורש ריכוז וזה גם ספורט יחידני.

כשמצאתי את הבייסבול ואת הסופטבול, גיליתי פתאום שאני בין השחקנים הטובים בארץ, ובגיל 19 הובלתי את אליפות אירופה לנוער, עם הכי הרבה חבטות.

זה נתן לי להרגיש סוף סוף הצלחה, תחושה של מסוגלות, גרם לי להרגיש שאני שווה, שיש לי זכות קיום לא פחות מאשר למישהו אחר.

היום אני מגלה שהקושי הזה שהיה לי בתור ילד מאפשר לי להיות מאמן הרבה יותר טוב.

אני יכול להבין לליבם של אחרים. משתדל לעזור ככל האפשר להצליח – לחבר'ה שבאמת רוצים. לפעמים אני הולך עם החניכים שלי לביה"ס ודואג להם בלימודים. אני מרגיש כמו אבא של החניכים שלי ויש לי אחריות כלפיהם– כל אחד לפי מה שהוא צריך. אני מכבד ומעריך אותם, תמיד נמצא שם בשבילם. אני עובד בשיתוף פעולה עם ביה"ס ועם ההורים, אפילו עד לרמה של למצוא מורה פרטי מתאים כדי שיוציאו בגרות. חשוב לי לאפשר להם הצלחה. הקשר איתם לא מסתיים בסוף האימון".

והספורטאים שלו אכן יודעים בהחלט להעריך את זה.

שני: "יניב כמאמן יודע תמיד מתי לתמוך ואיך לעשות את זה. הכרתי אותו בכיתה ו' כשהוא אימן אותי בטניס. הוא חבר לא פחות ממה שהוא מאמן. תמיד רואה את הטוב, וזה מביא תוצאות".

יניב, הזכרת שמשחק הסופטבול מחייב אותך להתמודד עם כישלון. איפה זה פוגש אותך?

"באוניברסיטה. ההצלחה שלי בספורט נתנה לי את היכולת להצליח בלימודים גבוהים. זה תמיד היה מקום חלש של פחד וקושי עבורי. ההצלחה בספורט ובאימון נתנה לי את ההבנה שאני צריך להציב לעצמי מטרות אמיתיות, ואת ההבנה שיש איזושהי דרך שצריך לעשות בין הצבת המטרות לבין השגתן בפועל. כלומר, אני לא מפחד כבר מהדרך".

הכרה ארצית מאיגוד הסופטבול

יש בקבוצות בסופטבול ובבייסבול במשגב כמות מרשימה של ספורטאים וספורטאיות ובכל זאת אתה קצת מתוסכל מזה שלא יודעים עליכם מספיק

יניב: "נכון. לפני כ- 5 שנים התחלנו את הפעילות שלנו כעמותה – "הצפונים קבוצת סופטבול הגליל".

החזון שלנו היה שוויון מגדרי ובהתאם לכך להקים קבוצת בנות על כל קבוצת בנים. קיווינו גם להיות חלק מהספורט במשגב.

התחלנו עם קבוצת בוגרים, אחר כך פתחנו גם קבוצת נערות. לקבוצה הצטרפה גם שני. ב-2015נפתחה גם קבוצת נערים, ומשם זה התגלגל. כיום יש לנו חוגים לכל הגילאים: יסודי, נוער וגם למבוגרים– לנשים ולגברים (בנפרד).

מתוך כ-120 מתאמנים בסופטבול במשגב יש כיום כ- 50 בנות, נערות ונשים. זה עדיין לא שוויון, אבל זה מתקרב מאוד".

קיבלתם הכרה ארצית משמעותית מאיגוד הסופטבול

"המטרה שלי היא להגיע למצב שנהיה המועדון המוביל בארץ. השנה, בזכות פרסי ההצטיינות ששני ואני קיבלנו, כבר נתנו לנו את המושכות לאימון של נבחרת ישראל לנערות עד גיל 16: אני אהיה האחראי והמאמן הראשי של הקבוצה. יש כרגע כבר 10 נערות ממשגב שיוזמנו לסגל השחקניות".

כבוד!

"בהחלט. חשוב לי מאוד לציין שכל הטוב הזה קורה גם בזכות מחלקת הספורט במרכז הקהילתי במשגב – אני מנהל שם את ענף הסופטבול והבייסבול. מנהל מחלקת הספורט עוז דודאי ומנהלת המרכז הקהילתי אילה סיון בן יוסף מעודדים מאוד גם את המקום של ספורט הנשים. המרכז הקהילתי מאפשר מעטפת ספורטיבית ותמיכה לוגיסטית, כדי שנוכל להגיע להצלחה מכסימלית".