מיני פטריות בולטים

ראשית, כדי להתחיל את השיח על פטריות ארצנו, יש להציג את מיני הפטריות הבולטים כאן או במילים אחרות – באילו פטריות אנו עלולים להיתקל במהלך החורף?

הפטריות הראשונה והמפורסמת היא האורניה.

אורניה, או אורנית כפי שרבים מכנים אותה היא פטריית מאכל נפוצה בארץ, היא לא נפוצה בגלל שהיא הטעימה ביותר, או המרשימה ביותר מבחינת האסטתיקה שלה, אלא בעיקר בגלל שהיא אכילה (בעקרון), ומאוד מאוד נפוצה ביערות ארצנו.

האורניה היא פטריה שחיה במיקוריזה (שיתוף פעולה צמח – פטריה) עם עץ האורן. האורן מעניק לפטריה את המזון שהיא צריכה, היא מעניקה לו בחזרה תגבורת למערכת החיסונית ומינרלים שנחוצים לו. (יש האומרים שגם מספקת לו תקשורת עם עצים אחרים- אך זה טרם הוכח) וכך הם עוברים יחד את תלאות החיים.

למה אני מפרטת בנוגע לשיתוף הפעולה הזה? משום שזה הרמז הראשון למציאת אורניות – הן גדלות בסביבת אורנים. על כן בצאתנו לחפש אורניות נחפש יער אורנים. ולשמחתנו אזור משגב שופע ביערות מהסוג הזה.

 

אחלמית עירומה:

אחלמית עירומה או סגולית כפי שמכנים אותה בעיקר בוגרי הקיבוצים כשמה כן היא – סגולה. המאפיין הזה מקל עלינו מאוד בהגדרתה בשטח. אמנם היא לא הפטריה היחידה בגווני הסגול שאנחנו פוגשים בצאתנו לשטח, אבל היא בהחלט הבולטת שבהן. היא נפוצה בעיקר בגלל שרואים אותה בסביבות מגוונות ובדגש על מטעי אבוקדו והדרים.

האחלמית תימצא בגדלים משתנים – היא יכולה להיות קטנה מאוד, אבל גם ממש ענקית, ובגוונים שונים של סגול – מה שיקשה מעט על זיהוייה הוודאי.

הטענה הרווחת היא שעל מנת לצרוך את האחלמית לצרכי מאכל יש לבשל אותה בישול מקדים במים רותחים ולשפוך את המים בסיום הבישול. לאחר מכן אפשר להוסיף אותה לכל תבשיל שתחפצו. אני באופן אישי לא מאוד מחבבת את המרקם שלה, אבל מודה, שחביתה בצבע סגול זה מדליק מאוד.

 

ישעורית אפורה:

פטריה מאוד נפוצה ביערות משגב, מוצאים אותה בעיקר לקראת סוף עונת הפטריות.

ברוסית היא מכונה עכברונית בגלל המראה שלה. הישעוריות ממש נראות כמו עכברונים קטנים ביער, הן יופיעו בכמויות גדולות, צבען הוא חום כמו עכבר, ומרקם הכובע שלהן מעט שעיר, על כן שמן – ישעורית. אם תרצו לוודא שהפטריה שמולכם היא אכן ישעורית תצטרכו להפוך את הכובש של הפטריה ולהתבונן בדפים שלו. במידה והדפים הם בצבע לבן, בעלי "בטן" ולא נוגעים ברגל של הפטריה – סבירות רבה שבידכם ישעורית אפורה.

ומה לגבי אכילות?

אכילתן של הישעוריות האפורות שנויה במחלוקת. יש הטוענים כי הן טעימות וטובות למאכל, ויש הטוענים, בהתבסס על מחקר שפורסם ביפן, כי יש להן מה שנקרא "רעילות מצטברת" וכי צריכה מרובה שלהן עלולה להזיק לכבד. ואם תשאלו אותי אם יש ספק – אין ספק. ובעיקר בנוגע לאכילה של פטריות!

 

נטופה ערבה: נסיכת הפטריות של הגליל.

פטריית מאכל מוצלחת מאוד שמעבירה לקטים רבים על דעת בחפשם אותה. היא מאוד מעניינת ומסתורית מכיוון שיש לה נטייה לצמוח באיזורים מאוד מוסתרים מהעין, שמצריכים מיומנות במציאתה.

נטופה ערבה היא ממשפחת הנטופות. במשפחה זו יש פטריות רעילות רבות ועל כן יש להבין טוב טוב את המאפיינים של הנטופה על מנת לזהות אותה.

שלושת המאפיינים הבסיסים והקריטים ביותר שלה הם:

1, כאשר חותכים את הרגל שלה מזהים טבעת אדומה מקיפה את הרגל.

2, כאשר חותכים את הדפים שלה הם "נוטפים" דם כתום.

3, במפגש עם חמצן (שפשוף או פציעה) הפטריה תשנה את צבעה מכתום לירוק.

אם פגשתם פטריה שנראית לכם כמו נטופה ערבה, אך לא בעלת המאפיינים הנ"ל, ככל הנראה ההימור הטוב ביותר יהיה לא ללקט אותה.

 

אני מקווה שלאחר כתיבת מילים אלה תוכלו לפחות לזהות את הפטריות בהן נתקלתן בדרככם!

בכתבה הבאה נדבר מעט על אכילות של פטריות, ואיך אנחנו מתנהגים לאחר שמצאנו פטריה שאנו חושדים בה כאכילה.

ובינתיים

להתראות ביער

מיא

 

*אין בשורות אלה המלצה משום סוג על צריכה למאכל של פטריות מן הבר.