מכתב אהבה לשנה החדשה
ביקשתי מהשנה החדשה לשלוח לי טקסט לכבוד השנה החדשה. רציתי לחדש. לכתוב על נושא שטרם כתבתי. אבל ככל שהתאמצתי, שום דבר חדש לא הגיע. ובעצם הכול מתחדש כל הזמן. ואז פייסבוק הזכיר לי טקסט שכתבתי לפני שנתיים. וכשקראתי אותו ידעתי שזה בדיוק מה שחיפשתי. ישן שמתחדש יום ביומו. אפשר לקרוא לזה תפילה:
אהוב יקר
בטרם תשלח ידך אל גופי – תראה אותי.
לא רק את שדיי וישבני. הסתכל לי בעיניים ותראה אותי באמת. את הנשמה שלי.
אל תסתיר את תשוקתך, אך העלה אותה תחילה אל ליבך בטרם תשלחה לעברי.
נשום איתי יחד, כך נחוש את הרטט שנבנה בין גופינו, בין ליבנו, בין נשמתך לנשמתי.
תן לריחות גופי להגיע אליך לאט.
הפעל את כל חושיך, אך לא כצייד היוצא אלי קרב. כי אני כמו האדמה, אם רוצים לכבשה – דם הכיבוש מטמא את אהבתה.
הפעל את כל חושיך כמלאך של אהבה הרוצה להסב לי עונג באותה המידה לפחות, שרוצה אתה את העונג עבור עצמך.
וכשגל של תשוקה סוערת מאיים לטרוף את דעתך, המתן עוד רגע, נשום אהבה, ושלח שוב אהבה מליבך אל ליבי. כי כשעיניך סומות מראותי, וליבך אטום מלחוש את ליבי, אני כבשר לתוכו אתה שופך רעבונך. אז אני מתנתקת. מעצמי, או ממך, או מהחיים עצמם. אז אני שוכחת מה אני ולפעמים ייקח לי זמן רב להיזכר שוב.
אני כמוך – מתאווה לאהבה. מחכה לחוש את כל ישותך במרחביי האינסופיים.
אך אני נעה לאט. את האש של תשוקתי אבעיר על להבה נמוכה בטרם אשלחה לחופשי. תחילה עליי לחוש בטוחה ומוגנת. שאין בסביבה סכנה. שאין ממני ציפייה למלא תפקיד.
וכך, כשאני חופשייה להיות מה שאני, אני באה אליך עם כל אוני.
עם הרוך והעוצמה, עם הריפוי והאהבה, עם התשוקה והשמחה, וגם עם הכאב והצער, והשדים שמבקשים להיראות לאור השמש ולהתנדף.
אני באה עם הנדיבות וההקשבה, העונג, הנתינה והקבלה. בלי בושה, בלי התנצלות.
אני מבקשת מעצמי לראות אותך באמת. את נשמתך הזכה. את כוונתך האוהבת. את הרגישות והעומק. להיות קשובה לליבך. לגופך. פתוחה לקבל את אהבתך.
אני מבקשת מעצמי להיות נקייה בכוונת אהבתי. להשיל מעליך ציפייה או אכזבה.
בוא אהובי, כמו שאתה. במערומיך הפשוטים. נלטף יחד את עמל יומך, נרכך את השריון שעל לבך, כדי שתוכל להיות מה שאתה. אביר אהבה של נתינה אינסופית.
בוא נפקיד לרגע את כל התפקידים שעטינו על עצמנו בידי הבריאה עצמה. כדי שנוכל להיות. שנוכל לטשטש את הגבולות בין בורא ונברא.
בוא נאפשר לגופנו להיות צינור של אהבה בין שמים לארץ.
בוא ניתן לגלי תשוקתנו להיות הכוח שמביא את גלי האהבה אל החוף.