להסתכל לטבע בעיניים / אלון מאיר

להסתכל לטבע בעיניים –לצבוע את נובמבר בוורוד

הן כל פעם מצליחות להפתיע אותי. בפרומו מתוזמן היטב לחורף הקרב ובא, יוצאות הסתווניות ממחבואן מיד אחרי הגשמים הראשונים וצובעות לי את נובמבר בוורוד.

אני משוטט ביניהן בגבעה הקטנה שבקיבוץ יסעור ונטען באנרגיות נפלאות של סתיו. על אף מראן העדין, היה בכוחן של הסתווניות היסעורניקיות לעצור טרקטורים ומנופים שכבר עמדו להפוך את הגבעה הקטנה שלנו למתחם תיירות. נמניתי על קבוצה של כמה משוגעים לדבר וביחד הצלחנו להפוך את ההחלטה והגבעה, בדרכה, מאפשרת לנו לרחף כל שנה מעל סתווניות. גם אתם, יותר ממוזמנים לבקר.

על המאבק אספר עוד במדורים הבאים. אני מוקסם לא רק מיופיין, הרי הן כל כך אינטליגנטיות. כמה חכם מצידן לפרוח כשכל השדה בתרדמה ויתרה מכך, על מנת לא לאבד זמן, הפרחים מקדימים את העלים. מרחוק נראים הפרחים למאביקים השונים, אלה שאינם מבחינים בצבע הוורוד, ככוכבים כחולים וירוקים על רקע האדמה החומה.  הסתוונית אינה עשירה בצוף, אך מכיוון שמדובר במסעדה היחידה באזור, פוקדים אותה כולם. רייטינג חלומי כמו זה של ערוץ 1 בשנות ה-80.

לא רק הסתווניות השכילו לנצל את התרדמה מסביב, יש כמובן גם אחרים המקדימים לפרוח רגע לפני בריחת הקליינטים למסעדות המפנקות של החורף והאביב. כך הכרכומים של יער אחיהוד היוצאים ראשונים מבין המחטים ומקשטים את היער בנקודות נוגות של  אור, החלמוניות הצהובות אשר הופכות כל פינה משמימה שבה הן פורחות לאתר עלייה לרגל, וכמובן החצבים המקדימים את כולם,אפילו את הנחליאלי, ונחשבים למצנן הרשמי של הקיץ.

מדהים ומתוחכם ככל שזה נראה, אלה הן הנחיות אבולוציוניות מקריות, תולדה של מאות אלפי שנים שהפכו את השרכים, את הטחבים ואת אזובי הקיר הפשוטים למכונות צימוח גאוניות.

כיום אני מסייר בגבעה עם ילדיי ונזכר במורה למוסיקה ובאחד מסיפוריו. הוא סיפר שהוא ישב בגינת ביתו עם האקורדיון וניגן, ואז לפתע הציץ ועלה מתוך האדמה, כחולד סקרן, פרח סביון יפהפה. כשחזרתי מביה"ס רצתי אל השדה  שמאחורי ביתי ובמשך שעה ארוכה לא מש מבטי מהאדמה הרטובה. קיוויתי כל כך  למצוא נבט שאיתו אטפס מעלה מעלה. כשסיפרתי להוריי הם צחקו ואמרו שדבר כזה הוא בלתי אפשרי. נחוש, חזרתי לשדה גם למחרת ואז כמו בקסם הציצו ממש לנגד עיניי סתווניות יורה ראשונות, ואני לא רק שראיתי אותן מגיחות מבטן האדמה, אלא ממש שמעתי אותן מפהקות. כשסיפרתי למורה למוסיקה את הפלא הזה, הוא ליטף את ראשי וחייך בביטול.

אבל אני אומר לכם שהילד הזה בכיתה ג', בסתיו 1983, ראה וגם שמע סתווניות מפהקות.