חינוך משגבי בדיאלוג / נועה צוק

 

שנת הלימודים תשע"ז – סיכומים

עשייה פורייה שהניבה את פרס החינוך המחוזי

כפי שהבטחתי בטור הקודם, הגיע זמן סיכום. כנראה שלא חיכיתי סתם. לפני כשבוע התבשרנו שהמועצה זכתה בפרס החינוך המחוזי לשנת תשע"ז –2017 .

בהגשת המסמכים לפרס הייתה לי ההזדמנות להתבונן, לאסוף ולרכז את העשייה בתוך מערכת החינוך שלנו. תהליכים חינוכיים הם ארוכי טווח וההשקעה נותנת את הפירות לאחר שנים.

עם כניסתי לתפקיד, לאחר היכרות של מערכת החינוך במשגב, יצאנו יחד – ועדת החינוך והמנהיגות החינוכית של משגב לתהליך של כתיבת תפיסה חינוכית למשגב.

התהליך היה משתף ומשמעותי. נוצר מסמך שאושר ויצאנו לדרך, להטמעה וליישום.

בלב המסמך שתי אבני יסוד:

• חינוך בלב הקהילה – ראייה הוליסטית וסינרגטית של כל השותפים לתהליך החינוכי –בביה"ס ובגנים, במערכת החברתית-קהילתית, במרכז הקהילתי, ביישוב ובבית
• חדשנות פדגוגית – הטמעת שינויים שיהפכו את תהליכי הלמידה למשמעותיים, למהנים ולמספקים יותר – הן לתלמידים והן לאנשי החינוך

בצורה תהליכית, תוך מפגשים אישיים שלי עם המנהלים, על ידי למידה משותפת בפורום המנהלים, דרך למידה ממקומות אחרים בארץ ובאמצעות הקמת החממה הפדגוגית כתשתית, ראיתי שכל אנשי החינוך במשגב בוחנים את העשייה שלהם מחדש ומתחילים לזוז לאור שתי האבנים ששמנו לנגד עינינו.

האתגר בשינוי במשגב הוא גדול! המערכת מצוינת, ההישגים טובים, למה לשנות?

לכן, דרושה כאן הרבה סבלנות, מודעות ואומץ של כולנו להגיד: נכון, המערכת טובה, אבל יש לה גם לאן להתקדם, ועל כך הערכתי הרבה מאוד לכל אנשי החינוך ונשות החינוך!

גם בגנים וגם בבתיה"ס החלו לצוץ יוזמות שנשענות על התפיסה החינוכית. כולם חשים בשינוי בהדרגה.

אשתף אתכם בחלק מהעשייה ומהפירות שהתחלנו לראות ולחוות בשנה האחרונה. אני מאוד

מקווה שגם אתם – אם כקהילה במשגב ואם כהורים במערכות החינוך השונות רואים וחווים אותם.

 

בתיה"ס במשגב

זאת לא הפעם הראשונה שאני אומרת שהמפתח של ההצלחה נמצא אצל הצוותים החינוכיים. לכן שמנו לנו למטרה לחזק את אנשי החינוך באמצעות ערוצים להתפתחות אישית ומקצועית, מתוך התפיסה שהצוותים החינוכיים מהווים את המשאב המרכזי ליצירת משמעות ועניין בתהליכי ההתחנכות וההוראה, בכל מרחבי הפעולה.

החממה הפדגוגית – הוקמה כמרכז להתפתחות, לפיתוח ולהעשרה חינוכיים לכלל מערכת החינוך (צוות ותלמידים) ולקהילה. בחממה מתקיימות פעילויות שונות: השתלמויות, סדנאות, קורסים, פיתוח פרויקטים ויוזמות שונות של אנשי החינוך, וכמובן שיתופי פעולה עם גורמים בסביבה וימי עיון. כל אלה בנוסף לליווי אישי ולתמיכה מקצועית וכן לקשרי עבודה הדוקים עם פסג"ה כרמיאל. זה המקום להודות לגלית שילר, רכזת החממה, שבנחישות, עקשנות ורגישות מובילה את המערכת קדימה, יחד איתי.

הקמת קמפוס משגב היא תוצאה של המסקנה שבכדי לראות כל תלמיד וכל מורה, יש צורך במסגרות קטנות יותר. הקמפוס פועל כבר שנתיים. בי"ס קציר משגב יהיה בשנה הבאה חטיבת ביניים מלאה. אנחנו רואים את התוצאות מהזווית של המורים – הזדמנויות גדולות יותר לתפקידים חדשים, להצמחה ולהעצמה של הצוותים החינוכיים, וכתוצאה מכך יצירת תוכניות לימוד שמתייחסות בצורה אחרת להוראה/ללמידה ולהערכה. תוצאות אלה נראות גם מהזווית של התלמידים.

בימים אלו, אנחנו מצויים בתהליך הקמה של מנהלת הקמפוס שתיקח על עצמה את הנושאים התפעוליים ושתשרת את כל בתיה"ס במתחם.

תהליכי העצמת מורים מתקיימים גם בבתיה"ס האחרים של המועצה. למעשה, כל אחד מ- 14 בתיה"ס במשגב מוביל תהליכי חיזוק והעצמה של הצוותים החינוכיים, בהתאמה לאופי ביה"ס ובתמיכת האגף. בין התהליכים: ניהול מעגלי, כוחות פנימיים בהשתלמויות, מובילי פדגוגיה איכותית, מתן אפשרות למורים ליזום ולהוציא לפועל יוזמות חינוכיות, בית קפה לומד, מודל שיתוף ידע, עידוד לימודי המשך אקדמיים ועוד.

עידוד ותמיכה בבתיה"ס של המועצה להקמת מערך תומך לקליטת מורים חדשים. המודל המוביל מתקיים בבי"ס אסיף משגב ( של גודלו)  וכולל: מינוי רכזת למורים חדשים, יום היכרות והיערכות, פגישות קבוצתיות להדרכה פדגוגית ולתמיכה רגשית במהלך השנה, מפגשים עם הרכזת, ליווי מורה מהצוות המקצועי, צפיות בשיעורים המלוות בשיח פדגוגי, צפיית עמיתים, שיחות הערכה פעמיים בשנה. תהליך הקליטה נמשך בין 3-2 שנים.

 

נושא מרכזי נוסף שניתן לראות בו התקדמות הוא קידום למידה, הוראה ודרכי הערכה, המותאמים למימוש עצמי ולמצוינות, למאה ה-21 ולהובלה להישגים לימודיים.

קידום הוראה עתירת חשיבה והבנה, למידה ופיתוח דרכים חדשות לשימוש בכל מרחבי הלמידה, על פי המטרות המשתנות של החינוך במאה ה-21 והערכת התהליכים החינוכיים.

פיתוח תפיסות המדגישות מגוון רחב יותר של מיומנויות וכישורים של הלומד, למידה עצמאית או  בצוותים, למידה מבוססת ידע ויוצרת ידע. תפיסות היוצרות עניין, סקרנות ומוטיבציה ללמידה – הן אצל הלומדים והן אצל המלמדים.

פיתוח ויישום תוכניות בינתחומיות – מבוססות פרויקטים בתחומי ההומניסטיקה, שפות, מדעים ועוד.

מודל החינוך ההוליסטי – תוכנית ייחודית שפותחה ברשת אורט."התבוננות  בתלמיד כשלם שמרכיביו הפיזיולוגיים, המנטאליים, הרגשיים והרוחניים פועלים באיזון. החוזקה והחידוש במודל הינם בראיית המכלול ובטיפול במגוון המרכיבים השונים".

 

החינוך הקדם יסודי

אומרים שהחינוך מתחיל בבית ואחר כך בחינוך הקדם יסודי. גם בחינוך הקדם יסודי, כמובן, מוטמעת התפיסה החינוכית.

המטרה שלנו היא פיתוח מערכת חינוך קהילתית בגיל הרך שתיתן מענה מיטבי לילדים ושתחזק את הקשרים בין החינוך המתקיים בשעות הבוקר בפעוטונים ובגני הילדים, לבין החינוך החברתי- קהילתי ביישוב, ואת אחריות ההורים בתהליך החינוכי, בשותפות מלאה עם כלל אנשי החינוך.

לכן פיתחנו את תהליך "מתחברים" – תהליך זה נועד לחבר בין מסגרות החינוך לגיל הרך המתקיימות בכל יישוב, על מנת לייצר "מערכת חינוך קהילתית לגיל הרך". השנה ראינו כבר את התחלת היישום שלו.

הרצון שלנו הוא לראות מערכת החינוך קהילתית לגיל הרך שמתנהלת ע"י גופים וצוותים שבהם תתקיים תקשורת וחשיבה משותפת של השותפים ובעלי העניין בנושאים משמעותיים לטווח ארוך, בחיזוק הרצף החינוכי במעבר בין המסגרות השונות לאורך היום ולאורך השנים.

את תוכנית המוסיקה הנפלאה של ה"מוזיטף" אנחנו מנסים ליישם גם בגנים הבדואים. השנה פעלה תוכנית העשרה במוסיקה בגנים הבדואים תוך חיבור עם תוכנית המוסיקה המתקיימת בגנים היהודיים.

ילדי הגנים משתתפים במפגש העשרה בתחום המוסיקה בגנים ובמרכז ההעשרה במשך כ-10 מפגשים שנתיים.

***

אני חייבת לומר שזה על קצה המזלג ובניסיון לעמוד במכסת המילים שהטור מאפשר…

ברצוני שוב להזכיר בזכות כל מי כל זה מתקיים – אז תודה גדולה לכל אנשי החינוך שעושים ימים כלילות באהבה ובנחישות בחינוך הילדים של כולנו – להיות הבוגרים התורמים, הסקרנים, הערכיים והמובילים של מחר.

כתמיד, אשמח לתגובות.