מבט מפוכח על הגיל הרך / אושרה וקסלר

צמח לא מחבקים – תינוק כן

באחד משיטוטיי באינטרנט מצאתי את העובדה המפתיעה, שצמחים אינם  אוהבים שנוגעים בהם, כי בטבע המגע הזה הוא לרוב בשורה רעה עבורם. מחקרים הראו שצמחים שנוגעים בהם הרבה, נוטים לעצור את הגדילה שלהם ואף למות לעיתים.

המחקר הזה קצת הפתיע אותי במיוחד לאור העובדה שאני מסתכלת על כל עניין המגע בעיניים אנושיות-אימהיות ולמגע, מבחינתי, יש משמעויות רבות.

להבדיל מצמחים, המגע בתינוק הוא הכרחי ואף הישרדותי. כשתינוקות שמקבלים את הצרכים הבסיסיים – תזונה והיגיינה אך ממעטים לגעת בהם, הגוף שלהם נכנס למצב הישרדותי והורמון הגדילה נעצר. לאחר 3-2 שבועות התינוק אף עלול למות.

ברור לי שהמקרים של חוסר מגע הינם מקרים חריגים. אני דווקא רוצה לדבר על המקרים שבהם המגע נעשה ב'שיקול דעת". אני שומעת אימהות רבות שיוצאות בהצהרות נחרצות: "אין סיכוי שאני מרדימה בידיים. היא תלמד לישון במיטה מגיל 0".
לאור ניסיונן הקשה והמתיש מהעבר או לאור סיפורי אימהות אחרות, מוכר לי הפחד מהנורא מכול: לא לישון כל הלילה. התשישות, חוסר התפקוד, העייפות שמכלה כל טיפת אנרגיה. יחד עם זאת, הפחד הוא זה שמנהל אותנו במקרה הזה והצורך למנוע קשיים והתמודדויות בעתיד מגיע על חשבון הצורך המיידי של התינוק.

אם לתינוק מזג נוח והוא סתגלן, מניחים אותו והוא פשוט נרדם – נהדר, במה שעובד לא נוגעים. אך אם התינוק מבקש להירדם במגע, בנדנוד, בערסול, בדיוק כפי שהוא נרדם ברחם, תאפשרו  לו. זהו הצורך הקיומי שלו בשלב הזה, לזה הוא זקוק עכשיו.

כפי שאנו מרגילים את התינוק למוצץ על מנת לענות לו על הצורך האוראלי ואנו מתנהלים עם טיטולים כי זה עונה על הצורך ההיגייני, עם הגעת הבשלות והמוכנות אנו מלווים אותו בגמילה ממוצץ ומטיטול. אותה גישה בעיניי היא בנוגע להרדמת התינוק אני ממליצה בחום לאפשר לו את המגע המכסימלי להירדמות עד הגעת הבשלות לשינוי.

לעיתים יש פער בין הבשלות הפיסית להירדמות עצמאית לבין הבשלות הרגשית. זה לא בהכרח מגיע באותו השלב.
הבשלות הפיסית מגיעה סביב גיל חצי שנה "הגיל שאפשר להתחיל", אך הבשלות הרגשית מגיעה כשההורים מרגישים ומבינים שחוסר השינה פוגע בצורה משמעותית בהתנהלות היומיומית של התינוק ושלהם, שאיכות ושטיב השינה לוקים בחסר. מה שעבד עד עכשיו כבר לא עובד והתינוק מתקשה יותר בהירדמות. ההורים אובדי עצות ומנסים כל מיני שיטות הרדמה שלא מחזיקות יותר מיומיים.

כשיש תחושה שמעגלי השפעת חוסר השינה הולכים ומתרחבים לזוגיות ולמקום העבודה, זהו השלב לערוך שינוי, לנתק אותו בצורה מאוד הדרגתית ומותאמת מגורמי התלות ובהתאמה לעזור לו לנכס לעצמו כלים להירדמות עצמאית. השלב הזה יכול להגיע בגילאים שונים והבשלות משתנה ממשפחה למשפחה.

כמישהי שחובבת מגע, לאור המחקרים על צמחים ותינוקות, פתאום נופל לי האסימון למה צמחים אינם מצליחים להחזיק אצלי מעמד ולמה הבנות שלי גבוהות יותר מהממוצע.