מהמטבח של אמא

החודש נפרדתי מאִמי היקרה. בת 76 הייתה.

לאימא יש חלק חשוב במי שאני. היא לימדה אותי לאהוב, להאמין, לעשות טוב לעצמי ולאחרים, להבחין ולבחור בין מה שחשוב יותר לבין מה שפחות. לימדה אותי להסתכל מסביב ולהקשיב. לחשוב על מהו כבוד, איך מתייחסים אליו וכמה מקום הוא צריך לתפוס בחיים. אימא היא הערכים שעליהם גדלתי.

כנראה שגם לבחירת המקצוע שלי יש סיבה הקשורה לילדותי ולבית שבו גדלתי.

אמי נולדה בסוריה ועלתה לארץ בגיל 18.

והאוכל… וואווו.. האוכל חשוב מאוד במורשת הסורית.

האוכל הוא דרך להראות ולתת חום, אהבה, דאגה, אכפתיות.

מי שמכיר את האוכל הסורי יודע שאין בו חיסכון בשמן.

אני זוכרת שכבר בגיל יסודי הייתי אומרת לאימא –

"למה צריך כל כך הרבה שמן? תנסי להפחית."

ואימא הייתה עונה, "אבל זה כל הטעם.."

המשכתי לנסות.

ביקשתי מאמא (כן, כן כבר בגיל היסודי) להכין לי אוכל עם פחות שמן.

למשל מג'דרה. "אימא בבקשה, לפני שאת מוסיפה את השמן והבצל תשאירי לי מנה בצד".

ואימא, כמו שהייתה נדיבה בכל דבר, גם כאן הייתה נדיבה מאוד.

לסיר בינוני של מג'דרה הייתה מטגנת שני בצלים גדולים עם חצי כוס שמן לפחות. וככה אחרי שהאורז והעדשים התבשלו יחד הייתה שופכת את השמן והבצל מעל (כמו רוטב).

האמת מעדן. ללקק את האצבעות.

במשך שנים אמא הייתה משאירה לי מנה נפרדת, ואני הייתי מוסיפה לבד את הבצל המטוגן.

ואני, אף פעם לא הרשיתי לעצמי לשפוך כל כך הרבה שמן לתוך הסיר ולא הצלחתי להגיע לרמה הזו של הטעם.

זה עדיין יצא טעים מאוד, והבונוס היה שנחסכה ממני הצרבת…

אז ככה, כבר מגיל ילדות – הייתי עם אימא במטבח.

מסתכלת איך היא מכינה, קוצצת, מתבלת, מבשלת, מטגנת, מגלגלת.

עם השנים למדתי להסתדר יותר טוב עם מטעמי המטבח הסורי הנפלאים, ואימא למדה להפחית קצת בכמויות השמן והטיגון.

בכל זאת, הבת שלה דיאטנית..

ואוסיף עוד ערך ומשמעות..

אם במקרה לא זכרת איזה יום היום אבל בצוהריים אוכלים מג'דרה – זה ברור שהיום יום חמישי!  אימא נהגה להכין את התבשיל הזה רק בימי חמישי סטייל Meatless Monday

זו הייתה הדרך שלה להפריד בין ימי החול לשבת ולגרום לכך שלתבשילי השבת יהיה טעם מיוחד אחרי לפחות יום אחד נטול עוף או בשר.

ואחרי כל הזיכרונות מעוררי התיאבון האלה אי אפשר לסיים בלי המתכון.

מג'דרה עם שדרוגים בריאותיים ובהחלט טעימים

מצרכים

2 כוסות עדשים ירוקות או חומות אחרי השריה (רצוי גם הנבטה, ראו בהמשך).

1 כוס אורז מבורר, שטוף ומסונן

כפית מלח או לפי הטעם

כף שמן לבישול

חצי כפית כמון (לא חובה)

בצל גדול+ 2 כפות שמן לטיגון

הכנה

בסיר בינוני שמים את העדשים, מוסיפים מים עד כיסוי ומבשלים על להבה בינונית עד שמתרככים. מסירים את הקצף.

מסננים את העדשים ושמים בצד בקערה. שומרים את מי הבישול (מרוויחים את טעם העדשים).

באותו סיר מרתיחים 2 כוסות מים (אפשר לשלב עם מי העדשים שסוננו)

כף שמן

כפית מלח

כשהמים רותחים מוסיפים את כוס האורז המסונן והעדשים שבושלו.

מוסיפים את הכמון

מערבבים

מנמיכים להבה ומכסים את הסיר במגבת.

מבשלים כ-15-20 דקות עד שהמים מתאדים והאורז מתרכך.

במחבת מטגנים בצל גדול קצוץ עם 2 כפות שמן זית עד להזהבה.

מוסיפים את הבצל המטוגן מעל.

הכי טעים להגיש מג'דרה חמה עם לבן או יוגורט קר. גם סלט ירקות בצד מוסיף המון.

 

הנחיות להשריה והנבטה

משרים עדשים בקערה מלאה מים למשך הלילה. שוטפים בבוקר.

אני מציעה גם להנביט עוד חצי יום. שמים את העדשים במסננת ומכסים במגבת לחה.

כל 2-3 שעות שוטפים את העדשים במסננת (כמו השקיה).

עושים זאת 2-3 פעמים עד שרואים את תחילת ההנבטה.  

אני מכינה מראש כמות של עדשים מונבטים, מקפיאה לפי מנות בשקיות ושולפת לפי הצורך. ההשריה וההנבטה מקילות על עיכול העדשים, ומעלות את ערכן התזונתי בזכות זמינות גבוהה יותר של הוויטמינים והמינרלים.