התפיסה הרווחת בחברה הישראלית היא שהטיפול והדאגה לצרכיו של הזקן הם באחריות המשפחה, ולפיכך נחקק חוק התומך בתפיסה זו – חוק גמלת סיעוד.
החוק מותנה במבחן הכנסות הזקן וחשיבותו הוא במתן שירות חיוני הניתן לשכבה חברתית חלשה. מטרת החוק היא להשאיר את המזדקן בבית, בסביבה המוכרת לו ולאפשר לו להזדקן במסגרת המוכרת תוך קבלת טיפול ושירותים נוספים להם הוא זקוק. מציאות זו מייתרת את ההפניה של הזקן החולה לטיפול ממושך במוסד סיעודי, שכן הוא נותר בביתו בהשגחת המשפחה והמטפל.ת הזר.ה.
עם זאת, נעשו גם שינויים בסביבת הקהילה שהפכה לתומכת ומציעה מגוון של שירותים ופעילויות לקשיש, בהם מרכזי יום ומועדונים, טיולים מאורגנים, שירותי תעסוקה והתנדבות ומוקדים שכונתיים לטיפוח קשר אישי ושירותי סיעוד ביתי שלא במסגרת החוק. כל אלו במטרה להשאיר את המזדקן בסביבה הטבעית והמוכרת, גם אם אין בידיו או בידי משפחתו את האמצעים הכלכליים הנדרשים.
ומה קורה אצלנו במשגב?
בפגישה משותפת שנערכה עם ראש המועצה דני עברי ועם מיכל חונן מנהלת עמותת מרחבים, הם הסבירו בהרחבה על אופן הסתכלותה של המועצה במתן השירותים לכלל האוכלוסייה.
האוכלוסייה המבוגרת במשגב מהווה 10% מכלל התושבים.
מועצה אזורית משגב נחשבת למועצה צעירה ולכן היא עוסקת בהליכים רוחביים רבים יחד. מייסדי היישובים במשגב, דור החלוצים – מזדקן, ויחד עם זה הגיעו תהליכי חשיבה ובחינה של מתן מענה לצרכים של האוכלוסייה המזדקנת.
עמותת "מרחבים" היא הזרוע המבצעת של המועצה, ביחד עם אגף הרווחה שבו קיים צוות ייעודי העוסק בזקנה. הטיפול באזרח הוותיק כולל עשייה יישובית, דיווח מהשטח, מפגשים קבועים שכוללים את הצוות המקצועי, נבחרי ציבור מהיישובים השונים ואנשים מן היישוב, וזאת מתוך רצון לדייק את הצרכים העולים מן השטח.
ההסתכלות של המועצה היא תלת רובדית: מועצה, אשכול, יישוב, כשהשניים האחרונים מיועדים במיוחד ליישובים המרוחקים מהמועצה.
השירות שניתן לתושב הוותיק על ידי המועצה מתקיים בתחומי המועצה על ידי עמותת מרחבים שאחראית על מגוון פעילויות, תרבות ופנאי לתושבים הוותיקים.
עמותת מרחבים צמודה למועדון הכפרי בתחומי המועצה וההגעה אל הפעילויות היא באופן עצמאי. בימים בהם מתקיימות הרצאות המועצה מוציאה הסעות, כשהשימוש בהסעות מיועד בעיקר עבור מועדון מופת ולמי שאין באפשרותו להגיע באופן עצמאי. במרחבים רוצים לתת מענה רחב עד כמה שניתן לכמה שיותר אנשים, ולכן, חלק מן הפעילויות יצאו החוצה מתחומי המועצה ומתקיימות ביישובים עצמם, בדגש על היישובים המרוחקים מן המועצה. כך נוצרים אשכולות – המטרה היא יצירת מקבץ של מספר יישובים קטנים, הקרובים זה לזה ומאפשרים פעילות משותפת, כגון: בריכה, חוגים, הרצאות וכו'. כלומר יישובים שבהם יש מעט אוכלוסייה מבוגרת ואין כדאיות בפתיחה של חוג ביישוב עצמו או בהבאת פעילות מיוחדת, מחברים אותו ליישוב שכן וכך מגדילים את כמות המשתתפים בפעילות ויוצרים אשכול, כשהמטרה היא לחבר בין הקהילות, לאפשר פעילויות שלא הייתה להן היתכנות יישובית אלמלא החיבור לאשכול ומוזילים עלויות. כך לדוגמה יישובים כמו פלך וכישור, בהם ריכוז האוכלוסייה המבוגרת נמוך, נכנסים לאשכול אזורי שכולל את היישובים לבון, תובל, הר חלוץ, כישור ופלך, וזוכים לתקצוב ולפעילות קרובה אליהם.
ברמה היישובית – הפעלת חוגים ופעילויות ליישובים המרוחקים מהמועצה על בסיס כדאיות. קיימות 17 תוכניות מתוקצבות לגיל השלישי: בית חם, התעמלות, חברותא, אומנות, שפות ועוד.
ב-25 יישובי משגב קיימות וועדות וותיקים.
ביישובים עצמם קיימים רכזים/מתנדבים מטעם היישוב, שמטרתם ליצור פעילויות ומפגשים בתוך היישוב.
בחלק מהיישובים קיימים שירותים כגון: מרכולית, שירותי דואר ומרפאה. זה מאפשר קבלת שירותים הכרחיים ממש בתוך היישוב מבלי הצורך לצאת לעיר הקרובה.
ישנה מעורבות קהילתית, מתקיימות פעילויות שונות רב דוריות ומתקיימים ביקורי בית. ישנו ניסיון להגיע לכל תושב וותיק ביישוב, ולעזור בבעיות אישיות שצצות. ישנה שותפות קהילתית שמורכבת ממתנדבים כגון: טרמפים, הבאת תרופות מבית מרקחת מרוחק, תיקונים קטנים בבית, עזרה בהעלאה וסחיבת סלים מהסופר ועוד פעילויות מקומיות נקודתיות שעולות – כל יישוב פועל עצמאית על בסיס צרכים העולים מן השטח ושיתוף פעולה בין התושבים..
במורן נעשתה לאחרונה הנגשה בכל היישוב, שכוללת: מאחזי יד, תאורה, סימון חניות נכים, רמפות, מעלון לבריכה, דלפק מונגש במזכירות, שדרוג מערכת אורקולית במועדון וחשיבה על הקמת מועדון יום לקשיש.
ההזדקנות ביישוב קהילתי, במושב, בכפר או בקיבוץ, הקרבה לשירותים הכרחיים וקהילה רב דורית מעורבת, היא דרך נעימה, תומכת, מאפשרת ובטוחה להזדקן לתוכה.